השקעה בפיתוח כישורים חברתיים לילדים ובסיוע ליצירה ושמירה על חברויות לאורך זמן תניב תוצאות שצפויות להשפיע באופן חיובי על איכות חייהם לשנים רבות. 

כישורים חברתיים

כישורים חברתיים, מיומנויות חברתיות. קשיים

אנשים הסובלים מקשיים בכישורים חברתית עלולים לחוות קשיים באחד או יותר מהתחומים הללו:

תקשורת מילולית ותקשורת גופנית

לאנשים עם קשיים כאלה יש קושי להתחיל שיחות, לתפוס קשר עין או לזהות מתי התור שלהם לדבר. ייתכן שידברו יתר על המידה או שלא ידברו מספיק, ולעיתים קרובות הם עשויים לא להקשיב היטב לאחרים.

תקשורת מילולית – כוללת את כל המסרים שמועברים באמצעות מילים, בין אם הם נאמרים בקול רם או נכתבים. תקשורת זו מאפשרת לנו להעביר מחשבות, רעיונות, מידע ורגשות באופן ברור ומדויק. היא חיונית להבנה מדויקת ולשיתוף פעולה בין אנשים.

תקשורת גופנית (לא מילולית) – כוללת את האופן שבו אנו משדרים מסרים דרך תנועות גוף, מבטים, טונים של קול, תנוחות ומרחקים פיזיים בין אנשים. תקשורת גופנית יכולה להביע מצבים רגשיים, לקבוע תפיסות של סמכות והשפעה, ולהשפיע על אינטראקציות באופן משמעותי.

שתי צורות התקשורת הללו עובדות יחד כדי להקנות תמונה מלאה ומורכבת של האינטראקציה האנושית. לדוגמה, בשיחה פנים אל פנים, המילים שנאמרות (תקשורת מילולית) יכולות להיות מושפעות מאוד מהביטויים בפנים, המבטים והתנוחות (תקשורת גופנית). כאשר שתי הצורות משלימות זו את זו נכון, התקשורת תהיה יעילה וברורה יותר.

תשומת לב. הקשבה

המונחים "תשומת לב" ו"הקשבה" קשורים ליכולת להתמקד ולהגיב למידע שמגיע מהסביבה או מאנשים אחרים:

תשומת לב – מתארת את היכולת להתמקד בגירוי מסוים מבלי להסיח דעת לעניינים אחרים. זו כוללת היבטים כמו תשומת לב סלקטיבית, שבה אנו בוחרים להתמקד בדבר אחד בעוד שאנו מתעלמים מגירויים אחרים, ותשומת לב ממושכת, שהיא היכולת לשמור על רמת תשומת לב גבוהה לאורך זמן.

הקשבה – היא תהליך יותר פעיל שבו אנו לא רק מודעים למידע המועבר אלינו, אלא גם מעבדים אותו ומגיבים בהתאם. ההקשבה כוללת להקשיב לדבריו של אדם אחר, להבין את המסר המועבר, ולהראות תגובה המתאימה לכך. כמו תגובות קוליות "המממ" או "מעניין", ותגובות רגשיות שמראות הבנה ואמפתיה.

שני המרכיבים הללו חיוניים לתקשורת אפקטיבית וליצירה ושמירה על קשרים בין אישיים. תשומת לב מאפשרת לנו לזהות ולהתמקד במידע החשוב, בעוד שהקשבה מאפשרת לנו להבין ולהגיב באופן מתאים למידע זה.

הבעה וביטוי של רגשות

הבעה וביטוי של רגשות מתאר את היכולת של אדם לזהות את הרגשות שהוא חש, להבין אותם ולבטא אותם בצורה ברורה ומתאימה לאחרים. זה כולל גם את היכולת להביע רגשות באופן מילולי, כמו לדבר על כעס, שמחה או עצב, ובאופן לא מילולי, דרך תנועות גוף, מבטים או טונים שונים של הדיבור.

כשמדובר בביטוי של רגשות, חשוב להבחין בין יכולת להביע את הרגשות של עצמך לבין יכולת להבין ולהגיב לרגשות של אחרים. לחלק מהאנשים קל יותר לזהות רגשות אצל אחרים מאשר להבין ולהביע את רגשותיהם הפרטיים. חשוב לפתח את היכולת הזו מכיוון שהיא משפיעה על התקשורת ועל יחסים בין אישיים בצורה משמעותית.

הקמה ושמירה על יחסים חברתיים

תהליך שבו אנו יוצרים ומחזיקים קשרים עם אנשים אחרים, שיכולים להיות חברותיים, רומנטיים, מקצועיים, או כל סוג אחר של יחסים בינאישיים.

התהליך כולל מספר פעולות ומיומנויות:

  • פתיחת קשר – יכולת לקרב אנשים חדשים ולהתחיל בשיחה איתם. זה דורש ביטחון עצמי ולעיתים גם יוזמה.
  • תחזוקת הקשר – ללמוד את צרכי האחר, להקשיב לו, ולהיות נוכח בחייו. זה כולל גם תמיכה הדדית במהלך זמנים טובים ופחות טובים.
  • תקשורת יעילה – היכולת להביע את עצמך בצורה ברורה ולהבין את האחר. תקשורת כנה ופתוחה היא מרכיב חיוני לקיום יחסים בריאים.
  • התמודדות עם קונפליקטים – יכולת לפתור מחלוקות ולנהל קונפליקטים באופן בוגר ובריא על מנת לשמור על היחסים לאורך זמן.
  • הערכה והכרת תודה – חשוב להראות הערכה ולהוקיר תודה לאנשים בחייך, כדי לחזק את הקשר ולהראות שאתה מעריך אותם.

כל אלו הם מרכיבים חשובים ליצירת יחסים עמוקים וממושכים שמשפיעים לטובה על איכות החיים שלנו.

הצטרפות לקבוצות ועבודה בשיתוף פעולה

היכולת להתמזג בקבוצות חדשות, להשתלב בפעילות קבוצתית ולעבוד יחד עם אחרים לשם השגת מטרה משותפת. זה כולל מספר מרכיבים חשובים:

  • סוציאביליות – היכולת להצטרף לקבוצה ולהתחבר עם חבריה, לקיים אינטראקציות חברתיות תוך כדי התחשבות בנורמות ובתרבות של הקבוצה.
  • תקשורת יעילה – היכולת לשתף אחרים במידע וברעיונות בצורה ברורה ומובנת, וגם להבין את מה שאחרים מנסים להעביר.
  • שיתוף פעולה – כולל עבודה משותפת על משימות, התחלקות במשאבים, תיאום ציפיות ומטלות, והיכולת לתרום למטרה הקבוצתית.
  • התמודדות עם דעות שונות – יכולת להקשיב לדעות שלא תמיד מתלכדות עם שלך ולמצוא פתרונות פשרה שמועילים לכולם.
  • התחשבות ותמיכה הדדית – חשוב להראות התחשבות בצרכים וברגשות של חברי הקבוצה ולהציע תמיכה כשנדרש.

המיומנויות הללו חיוניות ליצירת אווירה תומכת וחיובית בקבוצה, ולהגשמת יעדים קבוצתיים בצורה יעילה ומוצלחת. 

יכולת לפתור בעיות

יכולת להתמודד עם סיטואציות מורכבות או קשות על ידי זיהוי הבעיה, איתור פתרונות אפשריים, ובחירה ויישום של הפתרון המתאים ביותר. היכולת הזו כוללת מספר שלבים:

  • זיהוי הבעיה – היכולת להבין מה הבעיה בפועל ומהם הגורמים המשפיעים עליה.
  • איסוף מידע – חקירה ואיסוף של מידע רלוונטי שיכול לעזור להבין את המצב טוב יותר ולהגיע לפתרונות אפשריים.
  • הערכת אפשרויות – ניתוח של פתרונות פוטנציאליים תוך שקילה של היתרונות והחסרונות של כל אחד.
  • החלטה – בחירה בפתרון המתאים ביותר לבעיה על פי הנתונים וההערכות.
  • יישום – פעולה פרקטית להפעלת הפתרון, תוך התמודדות עם אתגרים שעשויים להופיע במהלך היישום.
  • הערכת תוצאות – בדיקת ההשפעה והתוצאות של הפתרון, והתאמות אם נדרש.

יכולת זו חשובה בכל תחום של החיים, החל מפתרון בעיות יומיומיות פשוטות ועד למצבים מורכבים בעבודה או במערכות יחסים אישיות. פיתוח יכולת זו יכול לעזור להשיג תוצאות טובות יותר ולהגביר את היעילות והשביעות רצון מהחיים. 

שליטה עצמית והתמודדות עם מצבי קונפליקט

יכולת לשלוט ברגשות, מחשבות והתנהגויות בזמנים של מתח או קונפליקט, ולנהל את המצב באופן יעיל ובריא ללא הסלמה של המצב. הנה מספר מרכיבים חשובים בתחום זה:

  • שליטה עצמית – היכולת לשמור על רגיעה ושקט פנימי במצבים לחוצים או מאתגרים. זה כולל ניהול של תגובות רגשיות, כך שלא ישלטו בך וישפיעו לרעה על המצב.
  • התמודדות עם קונפליקטים – היכולת לזהות ולהבין את מקורות המתח בין בני אדם ולעבוד לפתרון הקונפליקט בצורה מושכלת ומקצועית. זה כולל שימוש בכלים כמו משא ומתן, פשרה ודיאלוג פתוח.
  • שמירה על קור רוח – היכולת לא להילכד בתגובות קיצוניות או אמוציונליות, גם כאשר מותקף או מתוחץ, תוך שמירה על התנהגות מאוזנת וראש קר.
  • ניהול דיאלוג – יכולת לנהל שיחות במטרה להבין את הצד השני, להציג את נקודת המבט שלך ולמצוא דרך לפתרון שמקובל על כל הצדדים.

פיתוח ושיפור שליטה עצמית ויכולת התמודדות עם קונפליקטים הם חיוניים להצלחה במערכות יחסים אישיות ומקצועיות, והם תורמים לבריאות הנפשית ולשלום הפרטי והקהילתי. 

אסרטיביות וניהול של מצבים תחרותיים

שני תחומים שונים אך קשורים של יכולות בינאישיות:

אסרטיביות – אסרטיביות היא יכולת לבטא את עצמך בצורה ברורה וישירה, להציג את עמדתך וצרכיך, תוך שמירה על כבוד הדדי וללא פגיעה בזולת. זהו סגנון תקשורת שמאפשר לך להגן על זכויותיך ולהשיג את מטרותיך בצורה יעילה תוך שאתה נשאר כנה ואמיתי לעצמך. אסרטיביות כוללת גם את היכולת לומר "לא" כשצריך, ולהביע אי הסכמה באופן בנוני.

ניהול של מצבים תחרותיים – ניהול של מצבים תחרותיים מתאר את היכולת להתמודד עם מצבים בהם ישנם רצונות או מטרות מנוגדים בין שני צדדים או יותר. זה כולל כישורים כמו משא ומתן, פתרון קונפליקטים, ויכולת למצוא פתרונות שמשביעים רצון כמה שיותר צדדים. בניהול של מצבים תחרותיים חשוב להתמקד בהשגת פתרון שיתופי ולא להישאר עם עמדה עקשנית שלא מביאה לתוצאה מועילה.

שילוב של אסרטיביות ויכולת ניהול במצבים תחרותיים מאפשר לאדם להיות מועיל ומוצלח בסביבות עבודה ובמערכות יחסים אישיות, תוך שמירה על יחסים טובים וכבוד הדדי.

קשיים חברתיים בקרב ילדים עם ADHD

מסוגלות חברתית מושפעת ממכלול של כישורים, כולל:

  • זהות עצמית חיובית,
  • ערכים חברתיים,
  • כישורים בינאישיים,
  • יכולת לוויסות עצמי
  • וכן כישורי תכנון, ארגון וקבלת החלטות. 

לפחות בשניים מהכישורים הללו בעלי ADHD עלולים "ליפול":

  • היכולת לוויסות עצמי (בעלי ADHD המאופיינים באימפולסיביות יגלו קשיים בתחום זה)
  • היכולת לתכנן, לארגן ולקבל החלטות (בעלי קשיי קשב וקשיים בכישורים ניהוליים יתקשו בכישורים הנ"ל).

בנוסף, אנו מוצאים פעמים רבות גם פגיעה בזהות העצמית החיובית בקרב בעלי ADHD.

ואכן, למרבית הצער, המחקרים תומכים בהימצאותם של קשיים חברתיים רבים יותר בקרב בעלי ADHD. למשל, המחקרים מצביעים על כך, שלמחצית מהילדים עם ADHD אין חברים קרובים.

בקרב אלו שכן יוצרים חברויות קרובות יש קושי בשימור החברויות הללו לאורך זמן. 

נמצא כי אלו המאופיינים בהיפראקטיביות-אימפולסיביות הם בעלי סיכוי רב יותר פי 4 להיות דחויים ע"י בני גילם. זאת בשל התנהגויות כמו: 

  • קושי בוויסות רגשי ושליטה רגשית, 
  • שתלטנות-יתר, 
  • חוסר התחשבות, 
  • התמקדות בעצמם, 
  • נטייה לתגובות עוינות 
  • וקושי בשמירה על חוקי המשחק.

אלו המאובחנים עם קשיי קשב והתארגנות נמצאים יותר בחוויה של להיות ילדים "שקופים", ילדים שמתעלמים מהם. הם מדברים פחות, מוסחים יותר בשיחות ובמשחקים ולכן מרגישים "מחוץ לתמונה", לא מצליחים להשתלב, מתקשים לזכור אירועים ושיחות ופחות ערניים לרמזים מילוליים ולא מילוליים. כמו בתחומים אחרים בחייהם הם עשויים להתקשות בפתרון בעיות.

מעבר לכך, חוקרים העוסקים בתחום מדווחים על מספר קשיים בהבנה ובקוגניציה (חשיבה) חברתית בקרב ילדים ומתבגרים בעלי ADHD. קשיים אלו כוללים:

  • קושי בהבנת סיטואציה חברתית מנקודת המבט של האחר.
  • נטייה להעריך את היכולת החברתית שלהם כגבוהה יותר ממה שהיא באמת.
  • נטייה להעריך התנהגויות שאינן חד משמעיות של חבריהם כעוינות.
  • קושי בפתירת קונפליקטים חברתיים ביעילות.
  • נטייה בקרב חלק מהילדים עם ADHD להעדיף מעשים ופעילויות של כיף ושל ריגוש על פני ציות לחוקים ושמירה על הגינות.

חשיבותם של ממצאים מחקריים אלו אף מועצמת אם לוקחים בחשבון את המשקל הרב שיש ליחסים חברתיים וקשרים חברתיים משמעותיים בילדות ובתקופת הנערות להצלחה בחיים ולתחושת הסיפוק מהחיים כבוגרים. מחקרים מראים כי תפקוד חברתי מוצלח הוא משמעותי יותר עבור תפקוד ילדיכם בטווח הארוך מאשר הכנת שיעורי הבית.

השפעת הורים על מצב חברתי של ילדיהם

אני ממליצה על הצעדים הבאים:

עזרו לילדיכם לקבוע מפגשים חברתיים

מכיוון שלא ניתן ללמד כישורים חברתיים בהתכתבות, עזרו לילדיכם לקבוע מפגשים עם חברים ולהזמין אותם לביתכם, הן מפגשים של אחד על אחד והן מפגשים עם מספר חברים. 

בזמן חופש כדאי לקבוע לפחות 4-2 מפגשים בשבוע. כשמדובר בילדים צעירים, ההורים יכולים לבצע את קביעת המפגש עבור ילדיהם. 

בקרב ילדי בי"ס יש לעודד את הילדים ולסייע להם לקבוע את המפגשים. ככל שהילדים יתנסו יותר במפגשים חברתיים, עם הכוונה שלכם מאחורי הקלעים, כך יצליחו יותר חברתית.

תכננו את המפגשים מראש

מומלץ מאוד לתכנן ולבחור את פעילויות המפגש מראש. למשל, להכין משחקים ופעילויות אפשריים למשחק בבית או בחוץ, לחשוב על סרטים מתאימים, הפעלות שונות, וכו'.

השגחה הורית היא חשובה

מומלץ להשגיח על הפעילות מרחוק. אם האווירה משתנה לרעה או שהחבר/ה מביע/ה חוסר עניין כדאי להציע פעילויות אחרות. חשוב מאוד לא להיות חודרניים מדי או ביקורתיים.

אם האחים הגדולים נוטים למשוך תשומת לב, כדאי שלפחות במפגשים הראשונים עם החבר/ה הם לא יהיו בקרבת מקום, כיוון שהם עשויים להיות אטרקטיביים עבור החברים המבקרים ולתפוס את מקום הילד/ה המארח/ת. לגבי אחים צעירים- כדאי להשגיח עליהם כדי שלא יפריעו.

העלו את הסיכוי להתנהגות חברתית רצויה

חשוב לאפשר לילדיכם להצליח חברתית ולזהות מראש מצבים שעשויים להיות מאתגרים עבורם.

למשל, אם ילדיכם קשור למשחק מסוים או לחפץ מסוים כדאי לשים את החפץ בצד לפני שהחבר מגיע. אם קשה לילדיכם להפסיד בכבוד במשחק אולי כדאי לצאת למגרש המשחקים או לצפות בסרט.

טפחו את חיי החברה שלכם ושמשו מודל חיובי

מחקרים מראים כי הורים חברותיים, שנפגשים לעיתים קרובות עם חברים, משמשים מודל לחיקוי עבור ילדיהם. 

חלק מההורים בוחרים לצמצם את חיי החברה שלהם כדי להיות פנויים יותר לילדים. שימו לב שהדבר דווקא עלול לפגוע בהתפתחות החברתית של ילדיכם.

העניקו חיזוקים חיוביים על התנהגויות חברתיות רצויות

כמו בכל תחום, הלמידה היעילה ביותר קורית כאשר הלומדים מקבלים חיזוקים חיוביים. 

חיזוקים חיוביים כוללים – 

  • מילה טובה, 
  • הפתעה, 
  • פעילות משותפת וכו'. 

עונש, לעומת זאת, נמצא פעמים רבות כמזיק – 

  • מוריד את הדימוי העצמי, 
  • מביא למופנמות (שהיא ההיפך ממה שאנחנו שואפים אליו בהקניית כישורים חברתיים), 
  • פוגע ביחסים בין המעניש לנענש 
  • לא מלמד את הילד התנהגות חדשה רצויה.

חשוב להדגיש כי מילות ביקורת על התנהגות לא רצויה או תיקון התנהגות לא רצויה, וודאי בנוכחות חבר, נחווית על ידי ילדיכם כעונש. 

גם אם הדבר נעשה לאחר שהחבר כבר הלך זה לא יעיל ורק עלול לגרום לילדיכם להרגיש רע ולחשוש יותר באינטראקציות החברתיות הבאות. הרבה יותר יעיל לחזק את הילד על התנהגות רצויה, כמו להפסיד בכבוד, לאפשר לחבר לבחור פעילות, מאשר לתקן התנהגות לא רצויה.

עזרו לילדיכם להשתייך לקבוצות חברתיות מתאימות

החל מגיל 8-7 ילדים מתחילים לבחור חברים על סמך תחומי עניין משותפים. החברויות צומחות מתוך בילוי משותף בקבוצה חברתית כלשהי, כמו, תנועת נוער, חוגים שונים קייטנות וכו'. חשוב שנעזור לילדינו למצוא קבוצות כאלה כדי להגדיל את הזמינות של ילדים עמם יוכל להתחבר ביתר קלות.

למדו את הילדים מיומנויות חברתיות ספציפיות

למשל, בגילאים הצעירים, בשנות הגן ובשנים הראשונות של בי"ס יסודי בהן מתנסים הילדים במשחקים דיאדיים, משחקים פשוטים שבהם שני שחקנים משתפים פעולה זה עם זה. הם יכולים להיות משחקי לוח, קלפים, אצבעות, או אפילו משחקים שאינם דורשים ציוד מיוחד. 

כדאי ללמד את הילדים איך לקחת תורות ואיך לחלוק משחקים וחפצים. 

בשלב הבא בהתפתחות החברתית שיכול לנוע בין גילאי 12-7 יש מעבר לחברויות ארוכות יותר שבד"כ מתרחשות על בסיס של תחומי עניין משותפים ועל הדדיות צודקת. 

כבר בגיל זה, כדאי להתחיל לעזור לילדים למצוא קבוצות חברתיות בעלות עניין משותף, כפי שתואר לעיל ולבחור מתוכן חבר או חברה לחברות קרובה. בשלב זה ילדים נוטים להיות רכושניים והדבר מעלה את הסיכוי שהחברויות יתמידו לאורך זמן. 

כיוון שבשלב זה חשובה לילדים הדדיות צודקת ביחסים, ננחה את ילדינו לשים לב ולזכור מחוות שעשו עבורם כדי לא לשכוח לגמול חזרה. "אם היום היא שמרה לך מקום בהסעה, מחר תשמרי לה מקום באולם הספורט או תחלקי אתה את הממתקים".

ברמה 3 של התפתחות חברתית, שעשויה להימשך אצל חלק מהילדים עד תחילת התיכון, יש דגש על פיתוח יחסים אינטימיים. החברויות הופכות מתמשכות יותר עם מעורבות רבה יותר ועם דאגה לאחר.

גם כאן ההורים יכולים לעזור במתן הזדמנויות להשתייכות לקבוצות חברתיות עם מכנה משותף, בהן יוכלו הילדים למצוא את ה"חבר/ה הכי טוב/ה". מיומנות חשובה שנלמדת בשלב זה שראוי שנסייע ברכישתה היא היכולת להתפשר, למצוא פתרון אמצע.

ברמה הגבוהה ביותר של ההתפתחות החברתית בני הנוער מפתחים חברויות קרובות עם יותר מילד/ה אחד/ת. החברות הופכת לקשר רגשי יותר, שמערב אמון, תמיכה, שיתוף. כאן מומלץ שנלמד את ילדינו את מיומנויות ההקשבה הפעילה, איך לפתור בעיות חברתיות ואיך להתמודד עם קונפליקטים שנוצרים עם חברים.

כישורי שיחה מילוליים ולא מילוליים

מיומנויות שכאלה כדאי להתחיל לפתח כבר מגיל צעיר. מיומנויות לא מילוליות כוללות יצירת קשר עין, חיוך מדי פעם, ישיבה קרובה, אך לא קרובה מדי. 

מבחינת התוכן, שיחה היא כמו משחק פינג-פונג, שבו במקום כדור מחליפים אינפורמציה זה על זה תוך שאילת שאלות פתוחות. 

מיומנויות שיחה מילוליות כוללות איפה, בין היתר, שאילת שאלות שמבררות במה בן/בת השיחה מתעניינים וכן יכולת לחלוק מידע על עצמנו שקשור לנושא השיחה. למשל: איך בילית בחופש בינתיים? איזה סרטים ראית? איזה משחקי מחשב אתה אוהב, וכו'.

מומלץ לתרגל את הכישורים הללו תוך כדי משחק תפקידים. בשלב מתקדם יותר, ניתן לתרגל כישורי שיחה וגילוי תחומי העניין של הפרטנר תוך עשיית פעילות משותפת כמו הרכבת פאזל. 

אנו מסבירים לילדים שאומנם המטלה על פני השטח היא הרכבת הפאזל, אך למעשה המטרה העיקרית אליה אנו חותרים היא מטרה חברתית, יצירת היכרות מעמיקה יותר וקרבה.

Picture of כתבה: ד"ר איריס ברכוז, PH.D

כתבה: ד"ר איריס ברכוז, PH.D

פסיכולוגית חינוכית מומחית, מטפלת CBT ומדריכה מטעם איט"ה, מאמנת ADHD, מדריכה מוסמכת מטעם לשכת המאמנים, מפתחת שיטת האימון הקוגניטיבי התנהגותי ל ADHD (אימון CBT ל ADHD)​