Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content

חרדת בחינות ו ADHD – מה הגורמים ואיך מטפלים

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

חרדת בחינות ו ADHD

החרדה שלי ממבחנים במתמטיקה לא התחילה בתיכון ואפילו לא בשלהי בי"ס יסודי. מבחנים היו, למרבית הצער, חלק מההוואי של בני דורי כבר בכיתה א', ובאחד המבחנים הראשונים בחשבון קיבלתי את הציון "טוב". שמחתי מאוד בחלקי. טוב זה טוב, לא? הפרצוף של אמא שלי ז"ל כשראתה את ה"טוב" הבהיר לי באופן חד משמעי ש "טוב" בחשבון זה לא בדיוק טוב ושכדאי שאעשה משהו כדי שזה לא יקרה שוב…
כך זה התחיל ובמהלך השנים חרדת הבחינות התרחבה והוכללה כמעט לכל המקצועות.

חרדת בחינות, מסתבר, היא עניין רווח למדי. מחקרים שבדקו שכיחות בקרב תלמידי בי"ס מצביעים על אחוזים שנעים בין 15% ל 22%. (Putwain and Daly, 2014; Thomas et al., 2017). בקרב סטודנטים ללימודים גבוהים האחוזים אף גבוהים יותר, ומגיעים ל30% אצל סטודנטים בנים ו 46% אצל סטודנטיות -בנות (ללימודי תואר ראשון בקנדה Travis et al., 2015). מחקרים שבודקים הבדלים בין המינים לאורך שנות ביה"ס והאוניברסיטה מוצאים, בד"כ, כי בנות ונשים סובלות יותר מהתופעה.

מה קורה בקרב תלמידים עם ADHD

באופן לא מפתיע תלמידי בי"ס וסטודנטים עם ADHD סובלים יותר מחרדת בחינות בהשוואה לחבריהם. למשל, מחקרים שנערכו במטרה להשוות בין סטודנטים עם ADHD לאלו בלי, מצאו שכיחות גבוהה באופן מובהק של חרדת בחינות אצל סטודנטים עם ADHD לעומת חבריהם. Nelson et al.  (2014) בדקו דיווח עצמי של סטודנטים עם ADHD ללא קומורבידיות של לקויות למידה או הפרעות רגשיות ומצאו כי כמעט מחצית מהם, גם גברים וגם נשים סובלים מחרדת בחינות משמעותית, שכיחות שנמצאה גבוהה באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת. גם המחקר של סיון רז ואורי דן (2012) על תלמידות מכללה (מכללת עמק יזרעאל, אגב), הראה תוצאות דומות.

מהי חרדת בחינות?

לפי ההגדרה של  Zeidner(1998) וAndrews & Wilding  (2004) חרדת בחינות היא מצב המשלב גורמים פיסיולוגיים, רגשיים וקוגניטיביים. חרדת בחינות גורמת לעוררות יתר ומתח פיסיולוגיים, דאגה, לחץ או פחד קיצוניים מלהיכשל וחשיבה קטסטרופלית שקורים לפני ובמהלך מצב הבחינה. החרדה מגבילה את היכולת ללמוד לבחינה ופוגעת בביצוע ובהצלחה במהלכה.
כלומר, חרדת הבחינות פוגשת את התלמידים ב 4 ממדים:

1. הממד הפיסיולוגי עם הפעלת המערכת הסימפתטית שמתעוררת כתגובה למצב שנתפס כמאיים ועם תופעות כמו: דופק מואץ, סחרחורת, הזעה, כאבי ראש ובטן, רעידות, מתח בשרירים, קשיים בהירדמות (בלילה שלפני) ועוד.

2. הממד הרגשי: שמתבטא ברגשות של לחץ, פחד, חרדה, מצוקה, חוסר שליטה

3. הממד הקוגניטיבי: שכולל מחשבות אוטומטיות שליליות של הפרט לגבי עצמו והמסוגלות שלו לקבל ציון גבוה, ראיה בשחור/לבן את החשיבות הגבוהה של המבחן לעתידו, הזיהוי של הערך העצמי שלו עם הצלחה בלימודים ובמבחנים וכן את השפעת החרדה על הביצוע הקוגניטיבי, כולל הנמכה בתפקודי קשב וריכוז, בלבול ושכחה, קושי לפתור בעיות, וכו'.

4. הממד ההתנהגותי: מתייחס להתנהגות שעשויה ללוות את החרדה: בלייק אאוט, הימנעות מלגשת לבחינה, עזיבת הבחינה באמצע וכן למידת יתר בימים שקודמים למבחן או שימוש בחומרים ועוד.

מה גורם לסיכון מוגבר לחרדת בחינות אצל תלמידים עם ADHD?

באופן כללי, חרדת בחינות מתפתחת על רקע של ציפיות גבוהות מהסביבה, פרפקציוניזם (השניים קשורים זה בזה), דימוי עצמי נמוך והתנסויות קודמות של כישלון. החרדה מתפתחת כי הבחינה נתפסת כמצב של איום גדול. לתלמידים עם ADHD יש סיכוי גבוה יותר לחוות מבחן כמצב מאיים ולו בשל התסמינים של ההפרעה שעלולים להשפיע לרעה על הביצוע הן בזמן המבחן עצמו והן בזמן ההתכוננות לבחינה. זאת, במיוחד אם התלמידים לא למדו מעולם אסטרטגיות למידה מותאמות לצרכיהם. קשיים אלו כוללים:

  • קושי להתרכז בלמידת החומר הנלמד לפרק זמן מספק ברצף.
  • קושי לאתחל את הלמידה, להתמיד בה, לסיים.
  • קושי להתמודד עם הסחות בזמן הלמידה.
  • קשיים בניהול זמן: הערכת הזמן הנדרש ללמידה, קביעת הלו"ז.
  • קשיים בארגון החומר, איסוף החומר, התארגנות ללמידה.
  • תיעדוף של חומרי הלימוד, מה הכי חשוב, מה פחות.
  • יכולות לסכם חומר.
  • קשיים בגיוס מוטיבציה ללמידה, במיוחד לאורך זמן.
  • קשיי זיכרון ושינון.

קשיים דומים יפריעו גם במהלך המבחן עצמו, כולל ניהול הזמן, החלטה מה כדאי לכתוב ומה לא, ארגון המחשבות וכתיבתן באופן מסודר, קריאה לא זהירה של השאלות או ההוראות, פספוס של פרטים, שכחה, טעויות של חוסר תשומת לב, קשיי קשב וריכוז במהלך המבחן, מסירת המבחן טרם זמן בלי לבדוק ועוד.

כלומר, הקשיים האובייקטיביים בלמידה ובביצוע במבחנים שיש לתלמידים עם ADHD, משפיעים על הציונים או שמצריכים מאמצים רבים. הדבר גורם בהדרגה לפיתוח חשיבה שלילית ואמונות שליליות  לגבי הנושא וכן לגבי הערך העצמי באופן כללי ומכאן נסללת הדרך להתפתחות של חרדת בחינות.

המקרה של שני

"שני מוכרחה להגיע אלייך לטיפול. אנחנו חושבים שיש לה חרדת בחינות. היא עזבה את הכיתה באמצע המבחן האחרון. אני ממש דואגת לה". כך התחיל הטיפול עם שני, תלמידת כיתה ז'.
בשיחת האינטייק ספרו ההורים, כי השנה החלה להתלונן על פחד שתוקף אותה ביום לפני המבחן וגם במבחנים עצמם. בתחילת השנה התלוננה שהחומר הלימודי קשה במספר מקצועות, אך כעת היא ממוקדת בעיקר בחרדה שהיא מרגישה. בנוסף, ההורים דיווחו כי בבי"ס יסודי היו קשיים קלים בלמידה, אך הציונים היו גבוהים מאוד, כפי הנראה בעקבות תמיכה מתמדת של ההורים ושל מורים פרטיים. כעת, בחטיבה, החלה לקבל ציונים נמוכים והיא מרגישה בושה ותסכול.
ההורים הוסיפו, כי השנה החליטו, שכיון שהיא כבר בחטיבה ובוגרת יותר, לא מתאים שימשיכו לעזור לה, וכך הפכו הרבה פחות מעורבים ונתנו לה לנהל את הלמידה באופן עצמאי.

בפגישות עם שני, היא תיארה ממש את הסימפטומים הפיזיולוגיים של החרדה, את הרגשות של הלחץ הגדול, החשש מכשלון ואת המחשבות השליליות. בנוסף, עלה חשד לקיומה של הפרעת קשב ופעלתנות יתר והפניתי את שני לאבחון. האבחון הנוירולוגי אכן הצביע על דיאגנוזה של ADHD.

כשמטופלים או מתאמנים מגיעים בגלל חרדת בחינות חשוב ראשית להבהיר כי כדי להצליח במבחן צריך 2 מרכיבים: האחד לדעת את החומר הלימודי והשני להיות מוכן מבחינה מנטלית, כלומר רגועים דיים (לא מדי, כפי שיוסבר בהמשך) ללא החרדה המשתקת. גם כשהמטופלים מתארים את הסימפטומים של הלחץ והחרדה, עלינו לברר מה קורה מבחינת למידת החומר. אם התלמידים לא לומדים את החומר לבחינה כראוי והם מגיעים לבחינה בלי התכוננות מספקת, טכניקות של הירגעות לא יספיקו כדי לקבל ציון גבוה.

ויש, כמובן, קשר בין הדברים. לפעמים להרגיש לא רגועים לגבי החומר זה לא חרדה, אלא פחד מבוסס. אם לא למדנו ואנחנו לא יודעים, יש לנו ממה לחשוש.

כששאלתי את שני שאלות לגבי אופן הלמידה שלה, זמני הלמידה וכו', התברר, כי היא מתקשה להביא את עצמה למצב של למידה יעילה.
היא תיארה כמה קשה לה להתרכז, היא אינה זוכרת את לוח הבחינות, היא אינה מתכננת כלל את זמני הלמידה. גם בשיעורים סיפרה כי היא מתקשה להקשיב ולהתרכז. לא פלא שהרגישה לחץ גדול כל-כך.

הסברתי לשני שמה שקרה במבחנים האחרונים היה שילוב של הכנה לא מספקת מבחינת החומר הלימודי בשלוב עם הסימפטומים של חרדה שהקשו עליה לבטא גם את החומר שכן ידעה.

הוספתי שכדי להתגבר על חרדת הבחינות, נצטרך להתייחס לשני הערוצים. כלומר, נלמד איך להתמודד בפן של תסמיני ה ADHD עם למידת אסטרטגיות שיעזרו בתכנון, התארגנות בלמידה, ניהול הזמן וכל הקשיים הלימודיים עליהם היא מדווחת וגם נלמד כלים להתמודדות עם החרדה. שני מחד התקשתה להאמין שתוכל להביא את עצמה ללמידה הנדרשת, אך גם התמלאה בתקווה שבכל זאת תוכל ללמוד דרכים יעילות כדי להתגבר על הקשיים.

בהמלצת הנוירולוג היא החלה ליטול טיפול תרופתי, שלמרבית המזל נמצא יעיל והתחלנו בעבודה משולבת.

השלבים כללו:

1. פסיכו-חינוך על חרדת בחינות ופסיכו-חינוך על ADHD ובמיוחד לגבי איך ADHD משפיע על הלמידה ועל תפיסת הערך העצמי. 

2. עבודה על העלאת הדימוי העצמי דרך הגדרת ערכים, הגדרת החוזקות, חיזוקים לאורך התהליך, שימוש בחוזקות בקליניקה ומחוצה לה, וכו'.

3. למידת דרכים להרגעת הסימפטומים הפיזיולוגיים, כולל הרפיית נשימה, הרפיית שרירים, דמיון מודרך ותרגול מיינדפולנס.

4. איתור המחשבות האוטומטיות השליליות שעולות אצלה ומעוררות את החרדה ולמידה של דרכים להתמודדות אתן.

5. אסטרטגיות לניהול הזמן, לארגון החומר הלימודי, אסטרטגיות זכירה ולמידה מבוססות ערוץ הלמידה הדומיננטי, התארגנות במבחן עצמו, תיעדוף בלמידה ובכתיבה במבחן ועוד. בתחום זה חשוב לשלוח לאבחון ו/או למומחה לאסטרטגיות למידה לפי הצורך.

6. פסיכו-חינוך להורים וגיוס ההורים לעזרה.

7. בקשה להתאמות מביה"ס של תוספת זמן. חשוב לציין: במקרים עם קשיים נוספים, כמו לקויות למידה, רגישות לרעשים, וכו' יש לבצע את האבחונים המתאימים ולדרוש את ההתאמות המתאימות, כמו היבחנות בחדר שקט או הקראת שאלון הבחינה.

8. בנייה של סולם הלחץ לביצוע חשיפות.

9. התחלת החשיפות, כשלקראת המבחן מלמדים ומקליטים "דמיון מודרך להצלחה".

וביתר פירוט, בנוסף להסבר על חרדת בחינות, בפסיכו-חינוך נסביר שלחץ לא חייב להיות שלילי. להיפך, לחץ במידה בינונית נחוץ לנו כדי שנתאמץ לקראת אתגר המבחן. זה מדרבן ונותן מוטיבציה ללמידה. חשוב שנלמד להיות מודעים לרמה שלו. אם גבוהה מדי, נשתמש בטכניקות שנלמד כדי להרגיע ואם נמוכה, נעלה את רמת העוררות שלנו.

לאחר ששני שמחה לגלות עד כמה היא נעזרת בנשימות בטן ודמיון מודרך להרפיה והרגעה, עברנו להתבונן במחשבות האוטומטיות השליליות, שהסתובבו לה בראש לגבי ציוני הבחינות וגרמו לה מצוקה רבה:

"אני חייבת לקבל ציונים גבוהים. אני חייבת להוכיח שאני מסוגלת"

"ציון נמוך אומר שאני טפשה"

"אני אאכזב את ההורים שלי".

"החברות שלי יתרחקו ממני ברגע שיקלטו שהציונים שלי כאלה נמוכים".

לשדון שמצאנו, שגרם לה להרגיש את המצוקה ולייצר את הפרעו"שים, את הטיות החשיבה, היא קראה שדון "את פחות מאחרים".
שני למדה לאלף את השדון ולהזכיר לעצמה שההורים גאים בה על דברים רבים, כמו למשל על הופעות הריקוד שלה, על העזרה בטיפול באחיה הקטן, על הברכות היצירתיות שהיא מחברת בימי הולדת ועוד.
ההבנה שהפרעת קשב עשויה לפגוע בלמידה, ושהיא בתהליך של למידת דרכים להתמודדות, עזרה לשני להפסיק להתייחס לציוני מבחנים כמסמלים חכמה. התייחסות לחוזקות שלה עזרה לשני להתבונן על עצמה מבחוץ, ולהבין שחברותיה נהנות לבלות אתה בלי קשר לציונים שהיא מקבלת.

הפן הדידקטי יותר בהתגברות על חרדת הבחינות, כלל, כאמור, התייחסות לניהול הזמן, ארגון החומר הלימודי ואסטרטגיות הלמידה.

כדי לנהל את הזמן התייחסנו הן לניהול זמן הלימוד מדי יום והן לניהול ברמה השבועית והחודשית עם קביעת סדרי עדיפויות (חשוב ודחוף). ברמה היומית שני למדה לחלק את שעות הלימוד היומיות ליחידות לימוד קטנות ואפשריות עבורה משולבות ביחידות הפסקה עם חיזוקים על עמידה בזמנים. בנוסף, היא שיבצה את משימות הלימוד שלה בלו"ז שבועי וחודשי לצד איסוף כל חומרי הלימוד וארגונם לקראת כל מבחן. הוריה גייסו את עזרתה של מורה לאסטרטגיות למידה כדי ללמד את שני דרכים לסיכום חומר לימודי ודרכים לשינון וזכירה.

בשלב זה שני היתה מוכנה להכין את "סולם הלחץ" שלה, כלומר לסדר ברצף את המצבים שגורמים לה להרגיש לחץ, מהקל אל הכבד.

סולם לחץ                                                                                  מידת הלחץ

1. ארגון חומרי הלימוד למבחן 3-4 לפני                                                      4

2. התחלת הלימוד לבחינה 3 ימים לפני                                                      5                     

3. הלימוד יום לפני.                                                                                    6

4. יום הבחינה בבוקר.                                                                               7

5. המורה נכנסת לכיתה.                                                                           8

6. המורה מחלקת את דפי הבחינה.                                                           9

7. אני מקבלת את הטופס ומתחילה לקרוא.                                               9

8. המבחן עצמו, היתקלות בשאלה שאני לא יודעת.                                    10

לאחר הרכבת הסולם, הסברתי לשני שנערוך חשיפה לשלבים שלו בדמיון כהכנה לחשיפה במציאות,  תוך שהיא משתמשת בטכניקות ההרפיה שלמדנו עם משפטי החשיבה היעילה. כך, בהדרגה עברנו דרך השלבים בדמיון כששני מתארת בכל שלב כמה חרדה היא מרגישה לפני ההתנסות בדמיון, במהלכה ולאחר שהיא מסתיימת.

ביום שלפני המבחן לימדתי את שני את התרגיל: דמיון מודרך להצלחה.

בשלב המקדים לתרגיל אנחנו עוזרים למטופלים להיזכר בחוויית הצלחה שהיתה להם בעבר, רצוי בתחום הלימודי. ככל שהחוויה קרובה יותר למבחן שהם אמורים לעבור, כך טוב יותר, אך לא הכרחי. אם המטופלים לא מצליחים להיזכר בחוויית מבחן שהיתה חוויה של הצלחה, נכוון לחוויה הדומה ביותר. למשל, תחרות ספורט, משחק כדורגל, הופעה עם הרכב מוסיקלי וכו'. נאמר למטופלים את הדברים הבאים:

"שבו במקום נוח, עצמו עיניים והרפו את הגוף בשיטה שנוחה לכם. שחזרו בדמיונכם אירוע שקרה לכם בעבר בו הרגשתם שאתם מצליחים להתמודד בצורה נהדרת עם המצב. נסו לשחזר את האירוע באופן אמיתי ככל האפשר, כאילו אתם רואים סרט בראש. הכניסו לסרט בדמיונכם את כל הפרטים: המקום, האנשים, המראות, הטמפרטורה שהיתה, הריחות, הקולות, הבגדים שלבשתם ועוד.

עכשיו, הוסיפו לסרט גם את התחושות הגופניות שהרגשתם כמו חום או קור, פרפרים בבטן, וכו'. כעת, הוסיפו את הרגשות שהיו לכם באותו זמן: התרגשות, מוטיבציה, תחושת הצלחה.

כשתסיימו לראות את הסרט, חזרו לאט לאט לעוררות מלאה.

נבקש מהמטופלים לשתף אותנו בחוויה. נשים לב לתחושות הפיסיות שהם מתארים, למחשבות, לרגשות. את הפרטים האלה נרצה לשתול בדמיון המודרך הבא, שמטרתו לשכנע את התת מודע של המטופלים שחווית המבחן הקרוב עומדת לשחזר את ההצלחה.

מטרת הדמיון המודרך להצלחה בטיפול ב חרדת בחינות היא לשבור את מעגל האמונות השלילי וליצור קישור חדש במקום הקישור הקיים של מבחן עם חוויה שלילית ומפחידה. נרצה לקשר בין סיטואציה של מבחן עם תחושת בטחון, רוגע והצלחה.  הדרך לעשות זאת באופן המיטבי היא לקבל פרטים רבים ומדויקים ככל האפשר לגבי הבחינה העתידית כדי ליצור את התסריט שיהיה הקרוב ביותר למציאות העתידית. מתי תתקיים הבחינה, איפה, מה יהיה מבנה הבחינה? כמה שאלות יהיו, מה החומר הספציפי, איך המורה נראית, וכו'.
כלומר, כדי לבנות את הדמיון באופן מוצלח גם המטופלים יצטרכו לאסוף אינפורמציה רבה ככל האפשר לגבי המבחן, דבר שבתורו יוצר חשיפה, משפר מאוד את ההכנה ומעלה את הסיכוי להצלחה.

ההוראות לדמיון המודרך להצלחה משתנות כאמור לפי המטופל/ת והמבחן הספציפי. הנה דוגמה מהטיפול עם שני, יום לפני מבחן בהיסטוריה:

"קחי שתי נשימות עמוקות. את שומעת את הצלילים והקולות מחוץ לחדר ובתוך החדר. שימי לב לגוף שמונח על המושב. שימי לב למשקל הגוף. הגוף נינוח, הנשימה רגועה. את מתעוררת בבוקר אחרי שישנת היטב בלילה. את נזכרת שהיום המבחן בהיסטוריה בשעה שניה. אומנם לרגע הדופק עולה ואז את נושמת נשימות בטן ומרגיעה את עצמך. את יודעת שלמדת היטב ואת שולטת בחומר. יש לך שיטה מצוינת כדי לענות על שאלות פתוחות, כמו שיהיו במבחן, ואת זוכרת מה צריך לעשות. את מתארגנת, אוכלת ארוחת בוקר, לוקחת כדור, שעוזר לך בריכוז ויוצאת לביה"ס.
את מרגישה רגועה וגם ערנית לקראת המבחן. את מגיעה לביה"ס, נכנסת לכיתה מחייכת ומתיישבת ליד השולחן. כשהשעה השנייה מגיעה והמורה עומדת בפתח הכיתה עם דפי המבחן את אפילו רוצה כבר להתחיל. המורה מחלקת את הטפסים, את מקבלת את שלך ומביטה בו. את קוראת את השאלה הראשונה ורואה שאת ממש למדת איך לענות עליה. כך גם עם 2 השאלות האחרות. את נותנת את המכסימום ומרגישה ערנות ובטחון (מלים שאמרה בדמיון המודרך הראשון ואנחנו שותלים אותן כאן) את משתמשת בשיטות שלמדת, כותבת ראשי פרקים לכל שאלה וגם כמה ראשי תיבות ששיננת לעצמך על דף הטיוטה. את בודקת את השעון ורואה שאת עומדת בזמנים. את מרגישה גאוה גדולה על ההתכוננות שעשית שממש מוכיחה את עצמה. את יודעת שאת עומדת להצליח במבחן הזה, מוסרת את הטופס למורה ויוצאת מהכיתה עם חיוך".

תסריט כזה ודומים לו הכנו יחד לפני מבחנים והיא התבקשה להקשיב להם גם בערב לפני המבחן. היא דיווחה שההקלטות עזרו לה מאוד להירדם בלילה שלפני ולהגיע רגועה ובטוחה לבחינות.

בשלב האחרון בתהליך ביצענו "ניתוח שאחרי" כדי להבין מה עזר לה להצליח וכן איפה כדאי עוד לשנות ולשפר.

שני החלה להרגיש יותר ויותר בטחון ביכולותיה ללמוד לקראת המבחנים בצורה מסודרת ויעילה והציונים השתפרו מאוד. היא כבר לא ראתה את עצמה כפחות חכמה מחברותיה והיתה גאה מאוד באופן בו הצליחה להתמודד עם העומס הלימודי.
אין ספק שהטיפול המשולב בחרדת בחינות שכלל טיפול תרופתי, למידת כלי CBT להתמודדות עם החרדה, ההבנה של התסמינים של ADHD עם האסטרטגיות לארגון והתארגנות והתמיכה של שיעורי אסטרטגיות הלמידה סיפקו את היסודות הבטוחים להצלחה.

במודולה 4 בקורס "אימון קוגניטיבי התנהגותי ל ADHD", בה אנו מדברים על הצלחה אקדמית של ילדים, מתבגרים וסטודנטים עם ADHD אנו מתייחסים גם לטיפול בחרדת בחינות.

לפרטים ומידע על קורס הקיץ: "אימון CBT ל ADHD" 
הקליקו כאן

שתפו חברים:



פוסטים נוספים :

פסיכו-חינוך לADHD
פסיכו-חינוך ל ADHD

פסיכו-חינוך ל ADHD בשנתי הראשונה להתמחות כפסיכולוגית חינוכית הזהירה אותי מחנכת לילד בכיתה ב', לגביו ביקשה יעוץ, לא לומר לילד מה שם

לקריאה נוספת »
ADHD אצל בנות
ADHD אצל בנות

היום בבוקר נזכר בעלי היקר בארון הגדול, שהיה לי בדירת השותפים, כשהייתי סטודנטית לתואר 2 בירושלים. במיוחד הוא נזכר בארגז ענק באמצע

לקריאה נוספת »

לקבלת מאמרים ומידע על השתלמויות וקורסים

דילוג לתוכן