Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

תרי שטרנברג

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

פסיכולוגית חינוכית מומחית,
מאמנת ADHD, מנחת קבוצות הורים, ילדים, צוותי חינוך.

רקע
עידו, בן 11, תלמיד כיתה ה', המגלה קשיים לימודיים והתנהגותיים. עידו עבר אצלי אבחון פסיכו-דידקטי במהלך הקיץ, שבו התגלה ילד נבון, עם לקויות למידה ואינדיקציות להפרעת קשב. התרשמתי מהפוטנציאל שלו ומהמוטיבציה לשינוי, והצעתי שיתאמן אצלי. במהלך האימון, בשל עניין בריאותי, קיבל עידו הוראה להימנע ממאמץ גופני, ונאלץ לפרוש מקבוצת הכדורגל בה שיחק.
שלב ההיכרות וההעצמה
גלגל החיים: ספורט ותחביבים – 10, בריאות – 10, חברים – 10, הורים – 10, קשר עם אחים – 7, ארגון הסביבה – 9, בילויים – 9, בית ספר – 9.
ערכים: כוח רצון, שיתוף פעולה, חכם, טוב בספורט, חוש הומור, ביטחון עצמי, מיוחד, אמיץ, מצליחן, חברותי, הרפתקני (דרך רשימת תכונות חיוביות וזיהוי של דברים שאהובים עליו).
עוצמות: בעל כוח רצון, טוב בספורט, מיוחד, חושב ופועל מהר, אמיץ, בעל חוש הומור, אכפת לו מאחרים, אוהב לנצח, חברותי, בעל ביטחון עצמי.
עצמי עתידי: מצליחן – "יהיו לי כסף, משפחה ובתים."
שדון: השדון "בלק" – "גמד מרושע שיושב לי על העורף. יש לו רגל אחת טובה שעוזרת, ועוד רגל של דברים רעים. הוא מדבר בקול שלי כך שאני חושב שזה אני."
זיהוי מחשבות אוטומטיות שליליות: "אני לא אצליח", "תמיד זה ככה", "אני לא יודע", "אני לא יכול", "אני לא טוב", "בחיים זה כבר לא יצליח לי", "איך יכולתי לעשות את זה", "אני מוכרח לנצח", "ילד טוב לא מתנהג ככה", "ככה זה צריך להיות", "אסור לסמוך על אף אחד", "זה לא הוגן".

מטרה: להיות חבר טוב.
ההתנהגויות שאני רוצה לשפר/לרכוש כדי להשיג את המטרה הן: : לדעת לבקש סליחה כשצריך; לקבל התנצלות של אחרים; להודות בטעות; לפתור בעיות בלי אלימות; לדעת לנהל שיחה בצורה נעימה.
מה עלול להפריע בהשגת המטרה? מריבות עם חברים, מחשבות ורגשות שליליים ("תמיד זה ככה, אני לא אצליח").
אסטרטגיות
1. אסטרטגיות להתמודדות עם כעס ולריסון אימפולסיביות: זיהוי פעילויות מרגיעות , כמו: רכיבה על סוסים, בילוי עם סבא, משחק, הקשבה לשירים שאוהב, לעצום עיניים, לספור עד עשר ולהחזיק חזק את האגרופים; שימוש במבנים(פתקים עם תזכורות לדרכי ההתמודדות השונות ולערכים שיסייעו לו להתגבר).
התמודדות עם מחשבות אוטומטיות שליליות: השתמשתי בטבלת ניתוח אירועים ועידו למד לזהות את המחשבות השליליות שלו באירועים קשים, את הרגשות ואיך להתמודד באופן יעיל יותר. למשל:

אירוע
מחשבה
רגש
התנהגות
מעשים/מחשבות מדבירות
שיחקתי עם חברים והלכתי לשחק עם ילדים אחרים. כשחזרתי, גיליתי שהם הלכו.
הם עזבו אותי, הם חברים לא טובים, לא אכפת להם, תמיד זה ככה.
עצב, כעס, עלבון
לא דיברתי איתם כמה ימים.
הם לא התכוונו לפגוע בי. גם אני פעם לא חיכיתי לחבר כי לא הייתה לי סבלנות.
אני בחרתי לשחק עם ילדים אחרים.
ילד קילל אותי והתגרה בי בהפסקה.
אני אראה לו מה זה, תמיד הוא מציק לי.
כעס, עצבנות
הרבצתי לו והושעיתי.
אני חושב ופועל מהר וחכם – עובר מהר למחשבה הבאה.
ניגש לפתק במגירה שלי ונזכר במה שדיברנו עליו באימון.
עוצם עיניים, סופר עד עשר ומחזיק חזק את האגרופים.
אני קורא לאריה של כוח הרצון.
חבר קילל אותי, זרק עליי כדור וצחק עליי שישעו אותי.
זה באמת מה שיקרה (ישעו אותי).
עצבני
דחפתי אותו.
מה שיקרה תלוי בי. אני מסוגל להתאפק.
לו יש בעיה. הוא מנסה לעצבן אותי בכוונה ואני לא אתן לו.
לא הצלחנו לזהות אירוע חיצוני במקרה זה, שאירע בכמה פגישות אימון.
אני לא אצליח, תמיד זה ככה.
עצב
כיסיתי את הפנים ולא הצלחתי לדבר.
יש לי הרבה תכונות טובות ויכולות שיעזרו לי להצליח.
אני לא תמיד עצוב.
לזהות את הנמלים, להדביר אותן עם ספריי ולעשות להן לוויה.
לשחק, לכתוב או לצייר מה אני מרגיש במקום לדבר.

2. אימון מיומנויות חברתיות (הקשבה פעילה, התמודדות עם הקנטות וכדומה) בעזרת משחקי תפקידים וניתוח אירועים מחייו של עידו.

3. עבודה עם המבוגרים המשמעותיים בחיי הילד:
שת"פ הורים-בי"ס: תיווך הילד, על תחומי החוזק והחולשה שלו, להורים ולצוות בית הספר; עידו החל לקבל הוראה מתקנת והתאמות לימודיות בתנאי היבחנות; מפגשים משותפים עם האם והצוות החינוכי בבית הספר, לצורך עדכון הדדי, מעקב אחר ההתקדמות בתחום הלימודי וההתנהגותי וגיבוש תכנית פעולה משותפת. בסוף המפגשים קראנו לעידו, כדי להעצים אותו על ההתקדמות ולדבר אתו על היעדים הבאים.
עם האם: עבודה עם האם לאימון של עידו בבית בתחום הכישורים החברתיים, בשיטת ה-autopsy (של ריק לבוי: ניתוח של מצבים שבהם חלו טעויות מצדו בשיפוט החברתי): החלפת עמדה שיפוטית ונוזפת בהנחיה רגועה באמצעות שאלות המעודדות למידה וחקר אקטיבי. הדרכת האם להימנעות מיחס מועדף ו-וויתורים מיוחדים בעקבות הממצא הרפואי.
קשיים שעלו במפגשים וההתמודדות עימם
א. בתחילת תהליך האימון, עידו התקשה מאוד לדבר על רגשות, לשתף בקשיים ואף להודות בעצם קיומם. הדבר הקשה עלינו להתקדם לקראת מטרות ויעדים בתהליך האימון, וכמובן הפריע לעידו בחייו בכלל, בכל הקשור לתקשורת וויסות רגשי. כדי להתגבר על מחסומים אלה, התאמנו בזיהוי רגשות ודנו במשמעותם. בנוסף, העצמתי אותו סביב התכונות החיוביות שזיהה בעצמו וסביב סיטואציות שבהן הפגין את הערכים החשובים לו (אומץ וכוח רצון). העבודה על תחומים אלה הגבירה את שיתוף הפעולה של עידו ואת היכולת והנכונות שלו להשתמש בשפה רגשית. בעקבות זאת, הוא גם היה מסוגל להתחיל לזהות תחומים שהוא מעוניין לשפר בעצמו, באופן שאפשר לעבור לשלב קביעת המטרה.
ב. היו מספר מפגשים שבמהלכם עידו התקשה לדבר או לשתף פעולה והניח את ראשו על השולחן תוך מציצת אצבע, או שהסתתר מאחורי קלסר האימון. בתחילה, התקשיתי מאוד להתמודד עם המצב הזה, ולא ידעתי כיצד להגיע אל עידו כאשר הוא מסתגר כך. בהדרגה, מצאנו דרכים חלופיות שאפשרו לנו לתקשר גם במצב הזה, למשל דרך כתיבה, ציור או האזנה לספר שדונים של נסיכים. בהמשך, מצבים אלה אפשרו לנו להעמיק את ההיכרות, מתוך ה"כאן ועכשיו", עם השדון של עידו ועם המחשבות השליליות שלו, אשר עוררו את ההתנהגויות הללו. נראה כי עבור עידו הייתה משמעות לעצם העובדה שמישהו מכיל אותו במצב הזה, לא נבהל מפניו, מזהה את הרגש שמבעד להתנהגות ועוזר לו לצאת מהמצב הזה.
ג. עידו התקשה להתרכז לאורך זמן וגילה אי שקט מוטורי. שילוב משחק בכדור תוך כדי האימון אפשר פורקן של אי השקט המוטורי, הגביר את יכולתו לשמור על מיקוד ועודד העלאה של תגובות רגשיות עקב פיצול הקשב והנמכת ההגנות. מעבר לכך, המשחק בכדור היווה הזדמנות להעצמה נוספת, מכיוון שבתחום זה עידו הפך למעשה למאמן של המאמנת שלו.
כישורי יסוד באימון: כישורים שסייעו במיוחד להתמודד עם הקשיים ולקדם את המתאמן:
עידוד – כבר במפגש הראשון סיפרתי לעידו שבחרתי בו לאימון כי אני מאמינה במוטיבציה הגבוהה וביכולת שלו לעשות שינוי. במצבים שבהם עידו התעצב והתכנס פנימה בחושבו שאין סיכוי שיצליח, הזכרתי לו כמה אני מאמינה בו ובעוצמות הייחודיות והערכים שיאפשרו לו להתגבר ולהשיג את מטרותיו.
לרקוד עם המתאמן – היה לי חשוב ללכת עם הרצונות והתכנים שעידו הביא ולראות כיצד לשלב אותם באימון באופן שיקדם את התהליך. לדוגמה, באחד המפגשים הראשונים עידו רצה לחפש באינטרנט תמונות ולהדפיס אותן. לאחר שעשינו זאת, בדקנו מה התכונות שהוא אוהב בכל אחת מהדמויות שבחר, וכך גילינו את הערכים של עידו. המשחק בכדור אף הוא דוגמה לאופן שבו זרמתי עם המשאלות והצרכים של עידו כדי לאפשר לו לעצב את האימון בדרך שתתאים לו ותקדם אותו באופן מיטבי אל מטרותיו. הריקוד עם המתאמן היה משמעותי גם במצבים שבהם הוא התקשה לבטא את הצרכים שלו במילים: במקרים שבהם עידו "הביא" לאימון את העצבות וחוסר האמון שלו בעצמו, ביטויים אלה אפשרו לנו לעבוד "כאן ועכשיו" על הדברת מחשבות שליליות.
נשיאה באחריות – חלק מהעבודה באימון הייתה סביב לקיחת אחריות של עידו על החלק שלו בתהליך. סוגיה זו בא לידי ביטוי סביב הגעה בזמן, הבאת ציוד, ביצוע משימות וכדומה. העבודה על נושאים אלה, תוך בקרת פעולה חוזרת ונשנית, עודדה את עידו לשותפות פעילה באימון ולעמידה במחויבויות באופן כללי.
מבנים – השימוש במבנים לא רק הזכיר לעידו את המטרות והמשימות שלו, אלא גם איפשר לו לשלב את התכנים וההישגים מהאימון בחיים עצמם ברמה רחבה יותר. לדוגמה, עידו בחר להראות למחנכת שלו את הפתק שעליו כתב דרכים להתמודדות עם כעסים, ובכך הגביר את המעורבות שלה בתהליך ואת היכולת שלה לתמוך בו במצבי משבר.תוצאות האימון

  • שיפור ביכולת הוויסות והבקרה העצמית של עידו. בבית הספר הוא מגלה יותר איפוק ומסתבך פחות בקטטות. במיוחד פחתה הנטייה שלו להתערב במריבות שלא קשורות אליו. הוא מעיד כי במקרים רבים הוא חושב הרבה לפני שהוא פועל. הוא החל להודות בטעויות ולהתנצל בפני חברים. גם באימון עצמו ניכרת הבנה טובה של המחשבות והרגשות שמניעים את ההתנהגות שלו, ויכולת ההתבוננות הזו מאפשרת לו יותר שליטה עצמית.
  • שיפור ביכולת של עידו לנהל שיחה, ובפרט שיח רגשי, תוך גילוי אמפתיה ואכפתיות כלפי הצד השני.
  • שיפור רב במוטיבציה הלימודית של עידו, בתפקודו כתלמיד ובהישגיו בבית הספר.
  • העבודה עם המבוגרים בחיי הילד בבית ובבית הספר והשיתוף שלהם בתהליך האימון תרמו ליצירת קשר משמעותי וחיובי בין המחנכת של עידו לבין עידו ואמו, לאחר שנים של יחסים נפיצים ועתירי משקעים עם בית הספר. הקשר החיובי הזה היה בסיס חשוב והכרחי להתקדמות הלימודית וההתנהגותית של עידו.
  • לדברי האם, לאורך התהליך היא קיבלה תמונה ברורה של הילד, שאפשרה לה לטפל בקשייו בצורה מתאימה, אך גם להבין את העוצמות הייחודיות שבו, וכתוצאה מכך גם דיווחים על בעיות בבית הספר כבר לא ערערו אותה.

שתפו חברים:



פוסטים נוספים :

פסיכו-חינוך לADHD
פסיכו-חינוך ל ADHD

פסיכו-חינוך ל ADHD בשנתי הראשונה להתמחות כפסיכולוגית חינוכית הזהירה אותי מחנכת לילד בכיתה ב', לגביו ביקשה יעוץ, לא לומר לילד מה שם

לקריאה נוספת »

לקבלת מאמרים ומידע על השתלמויות וקורסים

דילוג לתוכן