כאן גרים בכפיפה אחת חוש צדק מפותח ונטייה לשקר (קצת יותר מהרגיל)

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

יוני בן ה-11: איזה מעצבנת המורה הזאת. לכיתה ה'2 היא נתנה היום שיעור חופשי ולנו לא, כי אנחנו "כיתה לא ממושמעת". לא פייר. היא לא יכולה לעשות דבר כזה! תמיד מצ'פרים את ה'2 ואותנו מענישים! פשוט לא פייר! אימא, את חייבת ללכת לדבר עם המנהלת שתעיף את המורה הלא פיירית הזאת! זה לא צודק!

אימא: "כן, באמת נשמע מרגיז. בוא תאכל צהרים ונדבר על זה".

כעבור שעה (במהלכה אימא הספיקה להציץ במשוב בית הספר ולשים לב שלפני 4 ימים פורסמו הציונים במבחן במדעים, ובנה קיבל 40).

אימא: "יוני, קיבלתם כבר את המבחן במדעים שהיה לך לפני שבוע וחצי?"

יוני: "כן! קיבלתי 85! איזה כיף".

אימא: "באמת? בוא תראה לי.

יוני:" המורה עוד לא חילקה אותו. כשתחלק, אראה לך."…..

לילדים עם ADHD יש רגישות גבוהה מאוד למצבים בהם נעשה להם או למי בסביבתם עוול, מעשה לא צודק, לא הגון והם רגישים מאוד לשקרים. לכן, אפשר היה להניח, כי הם מקפידים מאוד במילותיהם ובדבריהם ונמנעים משקרים. בעוד הנחה זו אכן נכונה לגבי חלק מהילדים, לא מעט הורים מגיעים אלי לקליניקה, כשהם מביעים רגשות עזים של כעס, כאב, תדהמה, תסכול, אכזבה, חוסר אונים ואף בושה מול ילדיהם שמשקרים להם בהזדמנויות שונות.

איך נוכל להסביר את ההיקרות הגבוהה יותר של אי אמירת אמת בקרב בעלי ADHD?

חוש צדק מפותח ונטייה לשקר בקרב ילדים בעלי ADHD - ד"ר איריס ברכוזמסתבר כי סימפטומים של ADHD, במיוחד כשהם לא מטופלים כראוי או לא מטופלים דים, עשויים להוביל להתנהגויות של שקרים וחוסר הוגנות מסיבות שונות.

ראשית, קשיי הקשב והריכוז, קשיים בתפקודים ניהוליים, כולל חוסר ארגון, קשיי תכנון, בלבול, קושי בהתמודדות עם משימות משעממות ואימפולסיביות גורמים, כידוע, לשורה ארוכה של קשיים בתפקוד הבית-ספרי בפרט והיומיומי בכלל. כתוצאה, הילדים והמתבגרים לא מצליחים לעמוד בציפיות הסביבה או בציפיותיהם שלהם מעצמם. הם שוכחים ציוד, תאריכי מבחנים, אירועים משפחתיים, בקשות מאימא של רשימת מכולת ועוד. הם מאחרים, לא מכינים ש"ב, לא מגישים עבודות בזמן, מפטפטים בשיעור, מתקשים לפתור בעיות בזמן אמת, עונים באימפולסיביות והרשימה עוד ארוכה. הסביבה, כולל המורים, ההורים ולפעמים גם בני הגיל לא תמיד מגלים הבנה ופעמים רבות מענישים. כדי להצטייר באופן חיובי וכדי להימלט מעונשים בוחרים חלק מהצעירים להסתיר או להסוות את האמת. מבחינתם, זו דרך לשרוד במציאות מתסכלת עם דרישות כמעט בלתי אפשריות.

עניין נוסף הוא חוסר היכולת לחשוב על העתיד, גם זה הקרוב, בשל האימפולסיביות והחיים בהווה שמאפיינים בד"כ בעלי ADHD. יש קושי בשימוש בידע מניסיון העבר בזמן אמת. השקר עלול להיפלט מהפה בקלות רבה מדי, עוד לפני שהצעיר מספיק לשקלל רווחים והפסדים.

עוד מרכיב משמעותי ביותר הוא הדימוי העצמי של הילד, שהולך ומתערער ככל שנצברים יותר כישלונות ותגובות שליליות מהסביבה. אני פוגשת לעיתים מטופלים ומתאמנים שמספרים סיפורי גבורה, הצלחה ומסתורין כדי להרשים, להראות חשובים ולהעלות את קרנם בעיני הסביבה. ברור שכשהאמת מתגלה הדבר מסב נזק לא מבוטל.

שקרים ורמאויות פוגעים, כמובן, ביחסיו של הילד עם סביבתו. בעוד הוא סבור כי יוכל לקנות את עולמו מהר ובקלות, הרי שלטווח הארוך יחסיו עם הסביבה מתערערים והוא מאבד את אמונם. חשש נוסף הוא מהתפתחות של דפוס התנהגות שעשוי ללוות את האדם עד לבגרות. במאמר מוסגר חשוב לי לציין כי בקליניקה שלי אני פוגשת מבוגרים שממשיכים בדפוס, כי לא למדו אחרת, ומסתבכים מאוד במערכות יחסים ובעולם העבודה.

חשוב, אם כן, ראשית, שההורים והמורים יהיו מודעים לכך שהשקרים אינם ביטוי לאובדן ערכים ודרך או לאישיות מפוקפקת. מודעות, הבנה של הסיבות להתנהגות והפחתת השיפוטיות הן מילות מפתח. התנהלות ההורים והמורים מול התנהגות הילד יכולה בהדרגה להפחית באופן משמעותי את אמירת השקרים והרמאויות ולמנוע מהילד לפתח דפוס התמודדות כזה כמבוגר.

כמו תמיד, התשובה היא בשיקום היחסים עם הילד. נזכור שילד עם ADHD עשוי לשפוט את המשמעת של הוריו כנוקשה מדי, גם כשבאופן אובייקטיבי וכשמדדי התרבות הספציפית נלקחים בחשבון, המשמעת אינה קשוחה כלל. אלא, שבעיני הילד, שמתקשה מאוד לבצע את המטלות בשל קשיי ה-ADHD ושתפיסת המציאות שלו היא שלילית יותר, ההורים נוקשים מאוד, לא מבינים, מאשימים ומצפים הרבה יותר מדי. אם הילד משקר כדי "לשרוד" והוא מרגיש כי גם בבית שלו, מול הוריו, האנשים הקרובים לו ביותר, הוא צריך לשרוד או להרשים, הרי שהסכנה להתפתחות דפוס שלילי יציב היא גדולה.

אם, לעומת זאת, יבנו ההורים בהדרגה מערכת יחסים של כבוד כלפי הילד, הערכה לכישוריו, בילויים משותפים ויכנסו לעולמו הפנימי, הרי שהם בונים בסיס איתן לשינוי. בסביבה כזו הילד יכול להרגיש מובן, לבטא את קשייו ולהיות מוכן לקבל סיוע במקום להכחיש שיש קושי. כשהילד יראה בהוריו (וכן במוריו) דמויות תומכות, אוהבות, עוזרות ומרגיעות הוא לא יחוש שהוא מוכרח לשקר להם. המוקד של התייחסות הסביבה כלפי הילד צריך להיות ביסוס קשר יציב ומעמיק עמו ולא התמקדות בשקרים שהוא מספר.

חשוב שהילד או המתבגר יקבלו מענה הולם לסימפטומים של הפרעת הקשב ולקשיים הנילווים. הטיפול כולל, כידוע, טיפול תרופתי, אסטרטגיות אימון לארגון, התארגנות, ניהול זמן, תמיכה רגשית להעלאת הדימוי העצמי ולשינוי דפוסי חשיבה, למידת מיומנויות של פיתרון בעיות, קבלת החלטות, אימון לכישורים חברתיים ועוד. אם יש צורך יש לשלב טיפול רגשי ואסטרטגיות למידה. קבלת העזרה הנדרשת בשילוב דרישות ברמה שהולמת את היכולות של הצעיר יובילו לחוויות של הצלחה, של מסוגלות ושל שליטה, וכך יפחת משמעותית הצורך של הילד להסוות חוסר הצלחה ולשקר.

הכוונה בדברים הללו היא לא לוותר על חינוך הילד, אלא להגיע למקום של חינוך מתוך קירבה לעולם הפנימי של הילד. חשוב שההורים והמורים יעבירו מסר חד משמעי כי שקרים הם לא ראויים וכי הם יובילו לעונש לפי חומרת השקר. חשוב לשוחח עם הילדים על מושג האמינות ביחסים בינאישיים, על תחושותיהם כשמשקרים להם וכמובן לשמש כמודל.

לסיכום, פעמים רבות אי אמירת אמת מפי ילדים עם ADHD היא סימפטום שאומר 'תעזרו לי, אני במצוקה'. הצעירים נוקטים בדרך שנראית להם היחידה האפשרית או הזמינה ביותר כדי לשרוד. תפקידנו כהורים, מורים, מטפלים להראות וללמד אותם שאפשר אחרת.

בקורס האימון אני מציגה את המודל שלי: "מודל אימון קוגניטיבי-התנהגותי לבעלי ADHD" להתמודדות יעילה עם סימפטומים של ADHD.

שתפו חברים:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email


פוסטים נוספים :

חנוכייה חברתית ו ADHD
חנוכייה חברתית ו ADHD

נתחיל במשחק, אותו אני נהנית לשחק עם מטופלים שמגיעים אלי בחנוכה: החנוכייה החברתית: תוך שימוש בערכת המיומנויות החברתיות בתמונות, אני מבקשת מהמטופלים

לקריאה נוספת »

תמיד שמחה לשמוע ממך

דילוג לתוכן