ד"ר איריס ברכוז logo

התמודדות עם קשיי שליטה עצמית בקרב בני נוער

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

התמודדות עם קשיי שליטה עצמית בקרב בני נוער – מאמר מאת מאיה רוסו

נערים ונערות רבים מתמודדים עם קשיים בשליטה עצמית. מבחוץ זה נראה כאילו משהו בפנים ניצת בהם באופן פתאומי, והתנהגותם נתפסת כחסרת גבולות ולעיתים אף מסכנת אותם ואת האחר. הקושי בשליטה העצמית, משליך על היבטים רבים בחייהם: בבית הספר הם מוצאים עצמם ננזפים, מושעים ומתויגים כבעייתיים ולא צפויים, בקבוצת השווים לא כולם ירצו להיות בחברתם, ובמרחב המשפחתי יעלו וודאי עימותים רבים סביב התקפי זעם והתנהגויות משולחות רסן אשר פעמים רבות מאופיינות באלימות מילולית ואף פיזית.

בדומה לטיפול בקשיים נוספים, גם כאן השלב הראשון בטיפול הוא המשגת המקרה. בשלב זה אנו אוספים מידע על הנער ותפקודו בזירות השונות בחייו (מעתה אתייחס בלשון זכר אך כמובן שהדברים תקפים גם לנערות).

מבחינה משפחתית – נברר מה הוא הרקע המשפחתי. מה מאפיין את הדמויות המשמעותיות במשפחה ועם אילו משברים בני המשפחה נאלצו להתמודד. נתמקד במקומו של הנער במשפחה ובתפקידו. האם הוא משמש כדמות הורית? האם הוא דחוי במשפחה? האם סבל מהתעללות פיזית או מילולית, ועוד.

מבחינה לימודית – נברר מה הן יכולותיו הקוגניטיביות של הנער למול תפקודו בבית הספר. האם הוא נוכח בלימודים? האם לוקח חלק פעיל בבית הספר ומגלה אחריות ותלמידאות? חשוב להתייחס לתפקוד בלימודים על פני רצף הזמן, החל מהצעדים הראשונים בבית הספר ועד לנקודה בה אנו פוגשים את הילד. ננסה לזהות ולהמשיג מוקדי קושי או נקודות מפנה ברצף ולברר מה היה הרקע באותה התקופה. בנוסף, חשוב לבדוק האם הנער ממצה את היכולות הקוגניטיביות שלו. במידה ונתרשם שלא, חשוב לבדוק מה חוסם אותו ומה מקשה עליו בעניין זה.

מבחינה חברתית – נברר מה מאפיין את קשריו החברתיים של הנער, מי הם הנערים עימם הוא מבלה, ומה הן הפעילויות המועדפות עליו. חשוב לברר האם יש לו לפחות חבר טוב אחד, והאם הוא משמר קשרים חברתיים לאורך זמן.

מבחינה התנהגותית – נברר מה מאפיין את התנהגותו, וכיצד מתבטא הקושי בשליטה עצמית. פעמים רבות הקושי מתבטא בהתקפי זעם ובהתנהגות תוקפנית ואלימה. חשוב להעמיק ולהגדיר התנהגויות אלו : האם שפת הגוף אלימה, סגנון הדיבור תוקפני, האם מדובר באלימות מילולית או גם באלימות פיזית, האם מדובר בפגיעה ברכוש או בפגיעה באדם, כלפי מי ההתנהגות האלימה מופנית והיכן נראה אותה בעיקר (בזירה המשפחתית, החברתית, או/וגם הבית ספרית). בנקודה זו חשוב לברר גם באילו תנאים ובאילו מצבים הנער כן מצליח לגייס שליטה עצמית ולהימנע מהתנהגות אלימה או תוקפנית.

בכל התחומים אשר הוגדרו לעיל חשוב ביותר להדגיש את הכוחות המאפיינים את הילד ולא רק את נקודות הקושי. פעמים רבות, במיוחד בקרב נערים המציגים קשיים בשליטה עצמית, ישנה נטייה לתייגם כבעייתיים ואלימים ולהתמקד בבעיות, בנזקים, ובחוסר הנוחות אשר הם גורמים לעצמם ולסביבה. ברגע שהנער מגיע לטיפול חשוב למצוא את החוזקות ואת הכוחות הטמונים בו, ולהזכיר לנער ולמעגלים הסובבים אותו (בעיקר עבודה מול ההורים והמורים) שקיימים בו צדדים נוספים מלבד הקשיים עימם הוא מתמודד.

כחלק מהמשגת המקרה חשוב לברר מהם הרגשות והמחשבות המאפיינים את הנער. הרגשות המאפיינים את הנער יעידו רבות על עולמו הפנימי ויסייעו למטפל להבין טוב יותר את הנער ואת הגורמים המניעים אותו ואת בחירותיו. סביר כי נער אשר עמוס בפחד, דאגה, עצב ותסכול יתקשה למצוא את הכוחות לגייס שליטה עצמית ולכן יש לתת מקום לרגשות אלו ולסייע לו להתמודד עימם באופן אדפטיבי. המחשבות המאפיינות את הנער, כגון "אני לא טוב מספיק", "תמיד אני מאכזב", "אף אחד לא מאמין בי", "אין סיכוי שאשתנה", מעידות גם הן על עולמו הפנימי ומסייעות לנו בהבנת הנחות היסוד של הנער לגבי עצמו ולגבי הסביבה ובקידום התהליך הטיפולי, כפי שארחיב בהמשך.

בשלב השני של הטיפול נתייחס באופן מפורש להמשגת הבעיה ולקשיים שחווה הילד בשליטה עצמית. אני נוהגת להגדיר את המצב ולתת לו תוקף כקושי חיצוני עמו הנער מתמודד ולא כתכונה אינהרנטית הטבועה בתוכו ומהווה חלק בלתי נפרד מאישיותו. ברגע שאני מסבירה לנער כי התקפי הזעם עימם הוא מתמודד נובעים מקושי בשליטה על הדחפים המתעוררים בו, אנו בעצם מגדירים את הבעיה : "קושי בשליטה עצמית" ובכך מחליפים הגדרות אחרות שיתכן והוגדרו על ידיו או על ידי הסביבה "נער אלים" "נער בעייתי" "נער חסר תקנה"…… הגדרת הבעיה כקושי בשליטה עצמית מאפשרת לנער להבין טוב יותר עם מה הוא מתמודד, להחצין את הבעיה ממנו למשהו חיצוני שאפשר לשנות ולעצב, ובכך מעצימה את תחושת המסוגלות שלו בהתמודדות עם הקושי.

בשלב הטיפולי הבא אנו מתמקדים בחיזוק תחושת הבחירה של הנער. חיי היום יום מלווים בבחירות חוזרות ונשנות. במהלך הטיפול הנער למד כי בדומה לשאר הבחירות בחייו, כך גם ההתנהגות הבלתי מסתגלת והתקפי הזעם הם עניין של בחירה.  בשלב זה חשוב לעשות הפרדה ברורה בין תחושות אחריות לבין תחושות אשמה. במידה והנער ירגיש אשמה על הבחירות שעשה סביר כי זה יוביל אותו למעגל שלילי: תחושת האשמה עשויה להוביל לתפיסה עצמית שלילית (אני כישלון) ודטרמניסטית (תמיד אני עושה את זה) אשר יובילו למסוגלות עצמית נמוכה (אין סיכוי שאצליח להשתנות) לסף תסכול נמוך ולהישנות ההתנהגות הלא מסתגלת.     בתהליך הטיפולי, עלינו לסייע לנער לחוש אחראי על מעשיו מתוך הבנה שהוא עצמו בחר לא נכון (ולא להתמקד בגורמים הסביבתיים למצב שנוצר), אך להבין כי בפעם הבאה ביכולתו לבחור אחרת. ברגע שהנער מבין כי אחריות אין פירושה אשמה, הוא מבין כי יש בה עוצמה רבה אשר הוא יכול לנצל לטובה כדי להביא לשינוי בהתנהגותו. במקרה זה סביר כי יתפתח מעגל חיובי : הנער מבין כי התנהגותו היא תולדה של בחירה שעשה ולא גזירת גורל, בכך הוא מבין שהוא האחראי למעשיו ולכן ביכולתו גם לבחור אחרת, נוצר שיח טיפולי על מגוון האפשרויות מהן יכול היה לבחור, תחושת המסוגלות של הנער גדלה וכך גם היכולת שלו להרחיב את הבחירה ולא להמשיך לבחור בהתנהגות השלילית.

כדי שנוכל לייצר מעגל חיובי חשוב לזהות את "חלון ההזדמנויות" של הנער : הנקודה בה ניתן לבחור אחרת ולא להיסחף להתקף זעם ולהתנהגות אלימה. כדי שהנער יוכל לעשות זאת חשוב לזהות: ראשית, מהם הטריגרים המובילים להתקף הזעם. שנית, מה התחושות בגוף המבשרות לנו את תחילתו של ההתקף.

כשאנו מתייחסים לטריגרים המובילים להתקף אנו בעצם מתייחסים לפרשנות של הנער את המצבים השונים בהם הוא נתקל בחיי היום יום. עולמנו מורכב מאינספור גירויים המציפים אותנו כשמוחנו בוחר לאילו מהם להפנות את הקשב וכיצד לפרש אותם. פעמים רבות הפרשנות של הנער הינה שלילית ובלתי מסתגלת ומחזקת את הנטייה שלו לאיבוד שליטה. בטיפול נלמד כי ישנן פרשנויות רבות שמהן הנער יכול לבחור: כך לדוגמא, כשהנער ראה חבר שלא התייחס אליו, הפרשנות האוטומטית תהיה שלילית והנער יחשוב שאותו חבר זלזל בו ולא התייחס אליו. הנער ייעלב מאוד ורמת התוקפנות שבו תעלה. בטיפול נציע פרשנות אחרת, יתכן ואותו חבר קיבל באותו הרגע בשורה קשה והיה שקוע בעולמו. פרשנות חלופית זו משנה את רצף ההתרחשות שלאחריה וסביר כי רמת התוקפנות לא תעלה . לפי ניסיון העבר וניתוחי מקרה, חשוב לבדוק בכל מקרה מה הם הטריגרים שגורמים לו לאבד שליטה וכיצד ניתן להשתמש בפרשנות חלופית בכדי לשמר רמות תוקפנות נמוכות.

כשאנו מתייחסים לתחושות הגוף המבשרות על ההתקף חשוב מאוד להסביר לנער כי פעמים רבות לפני "נקודת האל חזור" ואיבוד השליטה ישנן נקודות רבות בהן אנו יכולים לזהות את המתח הנבנה בגוף ולנקוט צעדים בכדי למנוע את התקף הזעם, או לפחות למזער אותו. פעמים רבות נערים המתמודדים עם קשיי שליטה עצמית מספרים כי "אני לא רואה בעיניים", "פתאום יש מסך שחור וזהו". בבירור מעמיק יותר בדרך כלל מגלים כי לפני כן יש תחושות גוף מטרימות כגון חום גוף פנימי שעולה, נשימות מואצות, רעד ועוד. כשהנער לומד לסמן תחושות אלו ניתן ללמדו מיומנויות הרפיה והרגעה אשר יסייעו לו להנמיך את רמת העוררות ולהימנע מהתקף. ניתן להיעזר בתרגילי נשימות, דמיון מודרך, אמירות מחזקות ומרגיעות ועוד.

לאורך כך הדרך חשוב להתמקד בחוויות ההצלחה של הנער, אותן פעמים בהן כן הצליח לשלוט על עצמו ונמנע מביטויי תוקפנות – בטרם הטיפול ובמהלכו. דבר זה ידגיש את הרווחים אשר הנער משיג באמצעות שליטה עצמית,  יסייע בהעצמת המסוגלות האישית שלו וביצירת "מעגל חיובי".

מאיה רוסו היא עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת CBT, מתמחה בבני נוער, מצוות המרכז. מקבלת בקליניקה בהוד השרון.

שתפו חברים:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email


פוסטים נוספים :

חנוכייה חברתית ו ADHD
חנוכייה חברתית ו ADHD

נתחיל במשחק, אותו אני נהנית לשחק עם מטופלים שמגיעים אלי בחנוכה: החנוכייה החברתית: תוך שימוש בערכת המיומנויות החברתיות בתמונות, אני מבקשת מהמטופלים

לקריאה נוספת »

תמיד שמחה לשמוע ממך

דילוג לתוכן