שני החוקרים המובילים בתחום ה ADHD בארה"ב, ראסל בארקלי ותומאס בראון מדגישים, שניהם, את תחום הויסות הרגשי כתחום שמעמיד קשיים ואתגרים עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD. בארקלי ממש רואה ב DESR – חסך בוויסות עצמי רגשי קושי מרכזי אצל אלו המאובחנים עם ADHD והוא מתייחס לביטוי של חסך ב 4 מרכיבים של ויסות רגשי:
1. קושי ביכולת לעכב התנהגות לא תואמת שמופעלת ע"י רגשות חזקים. כאן נכללים: סף תסכול נמוך, חוסר סבלנות, התרגזות בקלות, אגרסיביות, התלהטות רגשית גבוהה, ועוד.
2. קושי בהרגעה עצמית של רגש חזק (מה שבד"כ קורה בקרב ילדים ומתבגרים עם ADHD)
3. קושי להחזיר את הקשב לנושא העיקרי לאחר שקרו אירועים מעוררי הרגש.
4. קושי "להתארגן" על תגובה רגשית מתונה כדי להשיג את המטרות שחשובות לנו.
אומנם הקשיים בויסות רגשי לא נכללים, למרבית ההפתעה, (עדיין) ברשימת הסימפטומים לאבחנה של ADHD עפ"י ה DSM, אך בשטח לא ניתן להתעלם מהם. למעשה הם פוגעים לא רק במישור הרגשי, אלא גם בהתנהגותי, החברתי ואפילו הלימודי.
במחקר מעניין של לופז-מרטין ושות (2013) נמצא, כי הסחה רגשית בקרב מתבגרים עם ADHD מנמיכה תפקודים קוגניטיביים.
במסגרת המחקר, נתנו החוקרים לקב' בנים בני 8-13 המאובחנים עם ADHD משימה קוגניטיבית פשוטה, כשברקע הוצגו תמונות כמסיחים. עפ"י דירוג שהילדים עצמם נתנו לתמונות, נקבע אלו תמונות מעוררות רגשית (גם באופן חיובי וגם באופן שלילי) ואלו ניטראליות. נמצא, כי, בהשוואה לקב' ביקורת של ילדים שאינם מאובחנים עם ADHD, הביצוע של הילדים בקבוצת המחקר נפגע הן מבחינת זמן התגובה והן מבחינת מס' טעויות, כשהגירויים נשאו מטען רגשי. כלומר, נמצא פער בביצוע כשהמסיחים היו מעוררים רגשית לעומת מסיחים ניטראליים. פער כזה לא נמצא בקבוצת הביקורת.
מסקנת החוקרים היתה כי בנים עם ADHD מראים פגיעות גבוהה יותר להסחות רגשיות בהשוואה לבנים ללא הדיאגנוזה. החוקרים אף הוסיפו כי הגירויים המעוררים רגשית לא היו לקוחים מעולמם החברתי של הילדים, וכי סביר להניח, כי אם היו ניתנים מסיחים "אמיתיים" הפער היה כנראה גדול יותר. הדבר עולה כמובן בקנה אחד עם מה שאנו רואים כמטפלים בשטח.
מכאן, שעבודה על הקניית דרכים לוויסות רגשי בקרב ADHD היא משנת חיים ועשויה להשפיע גם על מישורים בהם נדרשים תפקודים קוגניטיביים.
מהן הדרכים היעילות לשיפור ויסות רגשי בקרב ADHD?
1. שיפור הדימוי העצמי והעצמה, פסיכו-חינוך על ADHD וויסות רגשי
חלק לא מבוטל מהקשיים בוויסות רגשי, הפגיעות הגבוהה והמוסחות בקשב, כתוצאה מכך, נובעים בקרב ילדים ומבוגרים עם ADHD מהערכה עצמית נמוכה ומדימוי עצמי שלילי. לכן, חשוב להקדיש את המפגשים הראשונים בתהליך הטיפול או האימון (וגם בהמשך) לפסיכו-חינוך מעצים.
המטרה כאן היא לעזור לילדים ולמתבגרים להבין מהו ADHD, מהם המאפיינים לטוב ולרע ואיך בא לידי ביטוי ה ADHD שלהם לטוב ולרע. נתמקד תחילה בכישורים ובכוחות. ניתן דוגמאות לאנשים מפורסמים, שהצליחו ושהם עשויים לשמש עבורם מודל, ונעזור להם למצוא דרכים לפתח ולבטא את כישוריהם.
כחלק מהפסיכו-חינוך נתמקד גם בנטייה האופיינית ל ADHD להבעת עוצמות גבוהות של רגשות, ונסביר כי לאנשים עם ADHD יש "מגבר בלב", המגבר גורם להם להרגיש גם התלהבות ושמחה וגם כעס, תסכול, עצב ואכזבה בעוצמות גבוהות מאוד בהשוואה לאחרים. בשלב זה נוכל לשאול, בעדינות, איך ה"מגבר" עשוי להשפיע על ההתנהגות ונוסיף שבהמשך נוכל ללמוד דרכים לשלוט במגבר הזה או לפחות בהתנהגות הלא רצויה.
2. מודעות לרגשות, לתחושות הגוף וטכניקות הרפייה והרגעה
בשלב הבא נסביר כי הרגשות הם אומנם בלב, אך הם מגלים סימנים בכל הגוף. נעזור לילדים לפתח מודעות לסימנים שהגוף שולח במצבים שונים, נלמד על 3 ה Fים ונדגים איך הרפיות נשימה ושרירים יכולים לעזור לנו להרגיע גם את הסימנים בגוף וגם את המגבר בלב. נמשיך עם הרחבת המודעות לרגשות השונים שאנו חווים במצבים שונים ונעזור למטופלים לציין את העוצמה בה חשו את הרגשות במצבים שקרו להם לאחרונה.
שוב נדגיש את הקשר בין עוצמות הרגש לעוצמות הסימנים בגוף. למשל כשאני כועס ברמה 10 השרירים שלי מתוחים ברמה 10. כשאני מתרגל הרפיה המתח בשרירים יורד ל 3 וגם הכעס שלי יורד ל 5.
נסביר שככל שנתרגל יותר תרגילי הרפיות במהלך היום כך לגוף שלנו יהיה יותר קל לשמור על רוגע בסיסי ברמה 2 או 3. ואז, גם אם יעצבנו אותנו, העוצמה תטפס ל 5 ולא ל 10.
נבחן אירועים שונים שקורים לנו ומה מידתיות הרגש הסבירה מול כל אירוע. יחסיות עשויה לעזור מאוד. לכעוס 10 מול מישהו שלקח לי עיפרון לא משאיר לי לאן להתקדם מול מישהו שהתעלל בכלב שלי…
3. עבודה עם מודל ה CBT
לאחר מכן נוכל להתקדם למודל ה CBT המלא שמסביר את הקשר בין פירוש של אירוע, רגש ותגובה התנהגותית.
נדבר על הפרעו"שים (פירוש רע ושלילי-מחשבות אוטומטיות שליליות) שקופצים באופן אוטומטי ומגרדים לנו בראש אל מול אירועים שונים, איך הם גורמים לנו להרגיש וכתוצאה מכך גם להתנהג.
נסביר על הנטייה של אנשים עם ADHD לפירוש שלילי במקום ניטראלי או חיובי של כוונות אחרים ונעזור במציאת דרכים להרחבת ההתבוננות. למשל, במקום המחשבה: "החברה שלי לא שמרה לי הבוקר מקום לידה באוטובוס, כי כבר לא אכפת לה ממני", אפשר להציע מחשבה חלופית, אולי סבירה יותר: "החברה שלי לא שמרה לי הבוקר מקום לידה באוטובוס, כי אתמול אמרתי לה שאני לא מרגישה כ"כ טוב וכנראה לא אגיע לטיול". כאן נוסיף את הסולם למדידת עוצמת התגובה ההתנהגותית. אנחנו יכולים להרגיש רגש כעס, למשל, בעוצמה 10, אך ללמוד להגיב בתגובה בעוצמה 5 או פשוט להסתלק מהמקום ולא להגיב כלל מול הגורם המכעיס. נוכל להכין עם המטופלים רשימה של תגובות עם דירוג העוצמה שלהן ואף נתייחס לסיכון עבורינו ועבור הסביבה כשמבטאים התנהגויות בעוצמה גבוהה.
בנוסף, חשוב להכין עם המטופלים רשימה של מצבים מאתגרים או "בעיות" ואם אי אפשר להימנע מהם, חשוב להתכונן אליהם מראש ולתכנן את ההתנהגויות שאנו רוצים לבטא ומאלו להימנע. ממש להכין תזרים זרימה של מה אומרים, למי, מה עושים ועם מי, או מתרגלים טכניקות לפתרון בעיות.
נוכל גם להרכיב רשימה של אנשים בסביבה שיוכלו לעזור ולהרגיע במידת הצורך. בעזרת הטכניקות הנ"ל נוכל לעזור למטופלים "להתארגן" על תגובה רגשית מתאימה.
4. מודל משתפ"ר מיינדפולנס, שינה, תזונה, פעילות גופנית, רפואי (דיאגנוזה וטיפול תרופתי לפי הצורך)
"משתפ"ר" אלו ראשי תיבות שחיברתי, המציינים 5 אלמנטים שמרכיבים אורח חיים בריא. אורח חיים, שיכול לסייע מאוד בהשגת תחושת איזון בקרב אנשים עם ADHD ובהעלאת רמת הויסות הרגשי. מדובר על בניית הרגלים שנמצאו מחקרית כמשפרים את הסימפטומים של ADHD ולהיפך, כשהם נגרעים יש עליה בעוצמת הסימפטומים.
מבין החמשה, בחרתי להתמקד כאן ברכיב המיינדפולנס.
מיינדפולנס– תרגול של הימצאות ברגע הזה מתוך כוונה, עם פתיחות, סקרנות וללא שיפוטיות, נמצא מחקרית שוב ושוב כעונה ממש על 4 האלמנטים, שהגדיר ברקלי, שנפגעים מהחסך בוויסות עצמי רגשי.
תרגול מיינדפולנס, בין אם בהקשבה לנשימה, לצלילים וקולות, לתחושות גוף, למחשבות, לרגשות ועוד, מלמד אותנו לעצור לפני שאנחנו מגיבים. הוא עוזר לנו להכניס את הרווח בין הגירוי והתגובה. כך, גם אם אנו חשים רגשות סוערים מול אירועים, התרגול מלמד אותנו לעצור, לשים לב לחוויה ברגע הזה, עצירה שגם מווסתת ומרגיעה ומאפשרת לפעול מהמוח החושב.
בנוסף, תרגול הקשבה ספציפי לרגשות באמצעות המיינדפולנס מאפשר שימת לב לעוצמות משתנות של אותו רגש, למעבר בין רגש לרגש ולאט לאט מושגת התובנה שרגשות משתנים מרגע לרגע ולכן לא כדאי לפעול על פיהם מיד כשהם קורים.
תרגול מיינדפולנס משפר גם את היכולת להחזיר את הקשב שלנו מהר יותר למה שחשוב לנו והרחק מאירועים מעוררי רגש, אך פחות חשובים.
5. לבסוף, חשוב לציין את המקום המשמעותי של הסביבות בהן חיים הילדים ובני הנוער. לצד החשיבות של הדרכה ומתן כלים להורים ולמורים כדי לסייע בוויסות, יש צורך לשים דגש גם על מיומנויות הוויסות העצמי הרגשי של המבוגרים ולעזור להם לפתח אותם בעצמם.
במחקר יוצא דופן של שונרט רייכל ואוברלה (2016) החוקרות בדקו את הקשר בין שחיקת המורה
ללחץ התלמידים בכיתות ד' וז' בקנדה. המורים מלאו שאלון שחיקה מותאם למורים ומהתלמידים
נלקחו דגימות רוק למדידת רמות הורמון הלחץ, קורטיזול. תוצאות המחקר הצביעו על מתאם מובהק
בין המדדים. ככל ששחיקת המורים גבוהה יותר, כך רמות הקורטיזול בקרב התלמידים גבוהות יותר.
כלומר, הוויסות הרגשי של התלמידים לא נמצא בוואקום ומתכייל בהתאמה לסביבה. כדי שהתלמידים
יהיו רגועים ומווסתים, חשוב שהמורים ישקיעו בפיתוח הוויסות הרגשי שלהם עצמם.
חלק מתכניות ה SEL, תכניות ללמידה רגשית- חברתית, בארה"ב ובקנדה משלבות עבודה רגשית – חברתית גם עם צוות המורים ואף מתרחבות לקהילות. הרעיון הוא להנחיל שפה משותפת של מודעות לעצמי ולאחר שמאפשרת יכולת גבוהה לניהול עצמי. ילדים עם קשיים רבים באופן יחסי בוויסות רגשי יוכלו להשיג יותר ויותר איזון אם יגדלו בסביבות רגועות, מקבלות ומכילות יותר.
אם המאמר עניין אתכם והייתם רוצים להרחיב את הכשרתכם בתחום, אני מזמינה אתכם לבדוק את התאמתכם לקורס "אימון CBT ל "ADHD. בקורס, לצד הלמידה של טכניקות אימוניות להתמודדות עם מגוון הקשיים בתפקודים ניהוליים, אנו מקדישים תשומת לב רבה ללמידה של דרכים מעולם ה CBT (גל 2 ו 3) ליצירת משאבים לוויסות רגשי. ומכיוון שרגשות עוצמתיים רבים בקרב ילדים ומבוגרים עם ADHD סובבים סביב דימוי עצמי נמוך, הערכה עצמית נמוכה ושיפוטיות עצמית, אנו מקדישים רבות גם ללמידה עצמית, לפסיכו-חינוך על ADHD ולהעצמה.
מזמינה אתכם לקבל פרטים ומידע על קורס הקיץ: "אימון CBT ל ADHD" הקליקו כאן
לתכנית קורס הקיץ המלא הקליקו כאן
