קשיים חברתיים בקרב ילדים עם ADHD

איך לנצל את הקיץ כדי לעזור במצב של קשיים חברתיים בקרב ילדים עם ADHD

במהלך שנת הלימודים מתמודדים ילדים ובני נוער רבים המאובחנים עם ADHD עם קשיים בתפקוד הלימודי והן הילדים והן משפחותיהם פחות פנויים להתמודדות עם נושאים חברתיים.
חופשת הקיץ, בה יש הפוגה מהלחץ של לימודים, שיעורי בית, עבודות ומבחנים מאפשרת הזדמנות מצוינת לרכישה ותרגול של כישורים חברתיים.

אפתח בתיאור האתגרים החברתיים עמם מתמודדים ילדים ובני נוער עם ADHD ובהמשך אציג דרכים להורים כדי לעזור לילדיהם בחופשת הקיץ ובכלל.

עפ"י קוסטלניק ושותפיו (2006), מסוגלות חברתית מושפעת ממכלול של כישורים, כולל: זהות עצמית חיובית, ערכים חברתיים, כישורים בינאישיים, יכולת לוויסות עצמי וכן כישורי תכנון, ארגון וקבלת החלטות. לפחות בשניים מהכישורים הללו בעלי ADHD עלולים "ליפול": היכולת לוויסות עצמי (בעלי ADHD המאופיינים באימפולסיביות יגלו קשיים בתחום זה) והיכולת לתכנן, לארגן ולקבל החלטות (בעלי קשיי קשב וקשיים בכישורים ניהוליים יתקשו בכישורים הנ"ל). בנוסף, אנו מוצאים פעמים רבות גם פגיעה בזהות העצמית החיובית בקרב בעלי ADHD.

ואכן, למרבית הצער, המחקרים תומכים בהימצאותם של קשיים חברתיים רבים יותר בקרב בעלי ADHD. למשל, המחקרים מצביעים על כך, שלמחצית מהילדים עם ADHD אין חברים קרובים. בקרב אלו שכן יוצרים חברויות קרובות יש קושי בשימור החברויות הללו לאורך זמן. נמצא כי אלו המאופיינים בהיפראקטיביות-אימפולסיביות הם בעלי סיכוי רב יותר פי 4 להיות דחויים ע"י בני גילם. זאת בשל התנהגויות כמו: קושי בוויסות רגשי ושליטה רגשית, שתלטנות-יתר, חוסר התחשבות, התמקדות בעצמם, נטייה לתגובות עוינות וקושי בשמירה על חוקי המשחק.

אלו המאובחנים עם קשיי קשב והתארגנות נמצאים יותר בחוויה של להיות ילדים "שקופים", ילדים שמתעלמים מהם. הם מדברים פחות, מוסחים יותר בשיחות ובמשחקים ולכן מרגישים "מחוץ לתמונה", לא מצליחים להשתלב, מתקשים לזכור אירועים ושיחות ופחות ערניים לרמזים מילוליים ולא מילוליים. כמו בתחומים אחרים בחייהם הם עשויים להתקשות בפתרון בעיות.

מעבר לכך, חוקרים העוסקים בתחום מדווחים על מספר קשיים בהבנה ובקוגניציה (חשיבה) חברתית בקרב ילדים ומתבגרים בעלי ADHD. קשיים אלו כוללים:
1. קושי בהבנת סיטואציה חברתית מנקודת המבט של האחר.
2. נטייה להעריך את היכולת החברתית שלהם כגבוהה יותר ממה שהיא באמת.
3. נטייה להעריך התנהגויות שאינן חד משמעיות של חבריהם כעוינות.
4. קושי בפתירת קונפליקטים חברתיים ביעילות.
5. נטייה בקרב חלק מהילדים עם ADHD להעדיף מעשים ופעילויות של כיף ושל ריגוש על פני ציות לחוקים ושמירה על הגינות.

חשיבותם של ממצאים מחקריים אלו אף מועצמת אם לוקחים בחשבון את המשקל הרב שיש ליחסים חברתיים וקשרים חברתיים משמעותיים בילדות ובתקופת הנערות להצלחה בחיים ולתחושת הסיפוק מהחיים כבוגרים. מחקרים מראים כי תפקוד חברתי מוצלח הוא משמעותי יותר עבור תפקוד ילדיכם בטווח הארוך מאשר הכנת שיעורי הבית.

כהורים יש לכם יכולת להשפיע על מצבם החברתי של ילדיכם. 

אני ממליצה על הצעדים הבאים:

1. עזרו לילדיכם לקבוע מפגשים חברתיים – מכיוון שלא ניתן ללמד כישורים חברתיים בהתכתבות (: עזרו לילדיכם לקבוע מפגשים עם חברים ולהזמין אותם לביתכם, הן מפגשים של אחד על אחד והן מפגשים עם מספר חברים. בזמן החופש כדאי לקבוע לפחות 4-2 מפגשים בשבוע. כשמדובר בילדים צעירים, ההורים יכולים לבצע את קביעת המפגש עבור ילדיהם. בקרב ילדי בי"ס יש לעודד את הילדים ולסייע להם לקבוע את המפגשים. ככל שהילדים יתנסו יותר במפגשים חברתיים, עם הכוונה שלכם מאחורי הקלעים, כך יצליחו יותר חברתית.
2. תכננו את המפגשים מראש – מומלץ מאוד לתכנן ולבחור את פעילויות המפגש מראש. למשל, להכין משחקים ופעילויות אפשריים למשחק בבית או בחוץ, לחשוב על סרטים מתאימים, הפעלות שונות, וכו'.
3. השגחה הורית היא חשובה – מומלץ להשגיח על הפעילות מרחוק. אם האווירה משתנה לרעה או שהחבר/ה מביע/ה חוסר עניין כדאי להציע פעילויות אחרות. חשוב מאוד לא להיות חודרניים מדי או ביקורתיים.
   אם האחים הגדולים נוטים למשוך תשומת לב, כדאי שלפחות במפגשים הראשונים עם החבר/ה הם לא יהיו בקרבת מקום, כיוון שהם עשויים להיות אטרקטיביים עבור החברים המבקרים ולתפוס את מקום הילד/ה המארח/ת. לגבי אחים צעירים- כדאי להשגיח עליהם כדי שלא יפריעו.
4. העלו את הסיכוי להתנהגות חברתית רצויה – חשוב לאפשר לילדיכם להצליח חברתית ולזהות מראש מצבים שעשויים להיות מאתגרים עבורם. למשל, אם ילדיכם קשור למשחק מסוים או לחפץ מסוים כדאי לשים את החפץ בצד לפני שהחבר מגיע. אם קשה לילדיכם להפסיד בכבוד במשחק אולי כדאי לצאת למגרש המשחקים או לצפות בסרט.
5. טפחו את חיי החברה שלכם ושמשו מודל חיובי – מחקרים מראים כי הורים חברותיים, שנפגשים לעיתים קרובות עם חברים, משמשים מודל לחיקוי עבור ילדיהם. חלק מההורים בוחרים לצמצם את חיי החברה שלהם כדי להיות פנויים יותר לילדים. שימו לב שהדבר דווקא עלול לפגוע בהתפתחות החברתית של ילדיכם.
6. העניקו חיזוקים חיוביים על התנהגויות חברתיות רצויות – כמו בכל תחום, הלמידה היעילה ביותר קורית כאשר הלומדים מקבלים חיזוקים חיוביים. חיזוקים חיוביים כוללים מילה טובה, הפתעה, פעילות משותפת וכו'. עונש, לעומת זאת, נמצא פעמים רבות כמזיק. הוא מוריד את הדימוי העצמי, מביא למופנמות (שהיא ההיפך ממה שאנחנו שואפים אליו בהקניית כישורים חברתיים), פוגע ביחסים בין המעניש לנענש ולא מלמד את הילד התנהגות חדשה רצויה. חשוב להדגיש כי מילות ביקורת על התנהגות לא רצויה או תיקון התנהגות לא רצויה, וודאי בנוכחות חבר, נחווית על ידי ילדיכם כעונש. גם אם הדבר נעשה לאחר שהחבר כבר הלך זה לא יעיל ורק עלול לגרום לילדיכם להרגיש רע ולחשוש יותר באינטראקציות החברתיות הבאות. הרבה יותר יעיל לחזק את הילד על התנהגות רצויה, כמו להפסיד בכבוד, לאפשר לחבר לבחור פעילות, מאשר לתקן התנהגות לא רצויה.
7. עזרו לילדיכם להשתייך לקבוצות חברתיות מתאימות – החל מגיל 8-7 ילדים מתחילים לבחור חברים על סמך תחומי עניין משותפים. החברויות צומחות מתוך בילוי משותף בקבוצה חברתית כלשהי, כמו, תנועת נוער, חוגים שונים קייטנות וכו'. חשוב שנעזור לילדינו למצוא קבוצות כאלה כדי להגדיל את הזמינות של ילדים עמם יוכל להתחבר ביתר קלות.
8. למדו את הילדים מיומנויות חברתיות ספציפיות: למשל, בגילאים הצעירים, בשנות הגן ובשנים הראשונות של בי"ס יסודי בהן מתנסים הילדים במשחקים דיאדיים, כדאי ללמד את הילדים איך לקחת תורות ואיך לחלוק משחקים וחפצים. בשלב הבא בהתפתחות החברתית שיכול לנוע בין גילאי 12-7 יש מעבר לחברויות ארוכות יותר שבד"כ מתרחשות על בסיס של תחומי עניין משותפים ועל הדדיות צודקת. כבר בגיל זה, כדאי להתחיל לעזור לילדים למצוא קבוצות חברתיות בעלות עניין משותף, כפי שתואר לעיל ולבחור מתוכן חבר או חברה לחברות קרובה. בשלב זה ילדים נוטים להיות רכושניים והדבר מעלה את הסיכוי שהחברויות יתמידו לאורך זמן. כיוון שבשלב זה חשובה לילדים הדדיות צודקת ביחסים, ננחה את ילדינו לשים לב ולזכור מחוות שעשו עבורם כדי לא לשכוח לגמול חזרה. "אם היום היא שמרה לך מקום בהסעה, מחר תשמרי לה מקום באולם הספורט או תחלקי אתה את הממתקים".
   ברמה 3 של התפתחות חברתית, שעשויה להימשך אצל חלק מהילדים עד תחילת התיכון, יש דגש על פיתוח יחסים אינטימיים. החברויות הופכות מתמשכות יותר עם מעורבות רבה יותר ועם דאגה לאחר.
   גם כאן ההורים יכולים לעזור במתן הזדמנויות להשתייכות לקבוצות חברתיות עם מכנה משותף, בהן יוכלו הילדים למצוא את ה"חבר/ה הכי טוב/ה". מיומנות חשובה שנלמדת בשלב זה שראוי שנסייע ברכישתה היא היכולת להתפשר, למצוא פתרון אמצע.

ברמה הגבוהה ביותר של ההתפתחות החברתית בני הנוער מפתחים חברויות קרובות עם יותר מילד/ה אחד/ת. החברות הופכת לקשר רגשי יותר, שמערב אמון, תמיכה, שיתוף. כאן מומלץ שנלמד את ילדינו את מיומנויות ההקשבה הפעילה, איך לפתור בעיות חברתיות ואיך להתמודד עם קונפליקטים שנוצרים עם חברים.

כישורי שיחה מילוליים ולא מילוליים הם מיומנויות שכדאי להתחיל לפתח כבר מגיל צעיר. מיומנויות לא מילוליות כוללות יצירת קשר עין, חיוך מדי פעם, ישיבה קרובה, אך לא קרובה מדי. מבחינת התוכן, שיחה היא כמו משחק פינג-פונג, שבו במקום כדור מחליפים אינפורמציה זה על זה תוך שאילת שאלות פתוחות. מיומנויות שיחה מילוליות כוללות איפה, כוללות, בין היתר, שאילת שאלות שמבררות במה בן/בת השיחה מתעניינים וכן יכולת לחלוק מידע על עצמנו שקשור לנושא השיחה. למשל: איך בילית בחופש בינתיים? איזה סרטים ראית? איזה משחקי מחשב אתה אוהב, וכו'.

מומלץ לתרגל את הכישורים הללו תוך כדי משחק תפקידים. בשלב מתקדם יותר, ניתן לתרגל כישורי שיחה וגילוי תחומי העניין של הפרטנר תוך עשיית פעילות משותפת כמו הרכבת פאזל. אנו מסבירים לילדים שאומנם המטלה על פני השטח היא הרכבת הפאזל, אך למעשה המטרה העיקרית אליה אנו חותרים היא מטרה חברתית, יצירת היכרות מעמיקה יותר וקרבה.

מקווה שהמאמר היה לכם לעזר. השקעה בפיתוח הכישורים החברתיים של ילדיכם ובסיוע ליצירה ושמירה על חברויות לאורך זמן תניב תוצאות שצפויות להשפיע באופן חיובי על איכות חייהם לשנים רבות. חופשת הקיץ, בה עומס המטלות הלימודיות יורד ויש פניות רבה יותר, היא זמן מצוין להירתם לנושא.

ד"ר איריס ברכוז – מטפלת CBT, אימון CBT לבעלי ADHD לילדים ומבוגרים והכשרות והשתלמויות למטפלים ומאמנים.