אימון CBT לבעלי ADHD (אימון קוגניטיבי-התנהגותי) נולד במטרה לתת את המענה היעיל ביותר לילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD
המודל הוא אינטגרטיבי וכולל במספר רמות:
1. מכיוון שבעלי ADHD זקוקים פעמים רבות לליווי גם ברמת ההתנהלות היום-יומית וגם ברמת ההתמודדות הרגשית- נפשית יש צורך בשילוב עקרונות התערבות הן ברמה האימונית והן ברמה הטיפולית. המודל משלב עקרונות מתחום האימון האישי לבעלי ADHD ועקרונות מתחום אימון CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי כדי ליצור שינוי בפרק זמן קצר יחסית שיישאר יציב לאורך זמן.
2. המודל מתייחס לעבודה לא רק ברמה הפרטנית עם הילד או הנער, אלא גם עם המעגלים שסובבים את הילד. אלו כוללים עבודה עם המשפחה, עם צוות בית הספר, רופאים ואף מדריכים בתנועות נוער, בצהרון או בחוגים. שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים הוא חיוני ליעילות ההתערבות.
3. המודל מתייחס למצבים השונים ש"הולכים יחד" עם ADHD (קומורבידיים), כמו לקויות למידה, חרדות, בעיות שינה, קשיי וויסות חושי, דיכאון, הפרעות טיקים וכו' ומשלב הפניה לגורמי הטיפול המתאימים ועבודה בשיתוף פעולה עמם. למשל, שיתוף פעולה וקבלת אינפורמציה ממורים להוראה מתקנת, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים.
העבודה ברמות השונות נעשית בהתאמה, כמובן, לצרכים המשתנים של כל מתאמן.
איך זה מתבצע בפועל אימון CBT?
ניקח לדוגמה את שירן בת ה-11, תלמידת כיתה ה' מאובחנת עם ADHD. שירן הגיעה לאימון בהפניית הוריה שהתלוננו על קשיים חברתיים משמעותיים. בפגישת האינטייק עם ההורים הם תיארו תהליך הידרדרות הדרגתי שהחל, למעשה, בקשיים לימודיים בכיתה בה קיימת תחרותיות רבה במישור הלימודי. שירן החלה להסתגר, לסרב להגיע לאירועים חברתיים וליזום הזמנות של חברות לביתה.
ראשית התהליך:
ברמה 1 על פי המודל, השתמשנו בכלי אימון כמו קביעת ערכים והגדרת עצמי עתידי כדי להעלות את הדימוי העצמי של שירן. בנוסף, כלי אימון CBT ההתחלתי של פסיכו-חינוך לגבי ה-ADHD, עזר לשירן להבין לעומק את הפרעת הקשב שלה. היא למדה שבזכות הפרעת הקשב היא חושבת קצת אחרת מכולם ויש לה רעיונות יצירתיים בעיקר בתחום הציור והכתיבה. היא גם למדה כי קשיי הקשב וההתארגנות האיטית מקשים על תפקודה הלימודי, במיוחד בזמן העתקה מהלוח ובזמן מבחן. ברמה 3 של המודל הפניתי את שירן לאבחון פסיכו-דידקטי כיוון שחשדתי בקיומן של לקויות למידה. באבחון נמצא, כי היא מגלה דיסלקציה ודיסגרפיה. היא החלה בשיעורי הוראה מתקנת וכן הסברתי לה במפורט את משמעות האבחנות.
עקרונות נוספים של אימון שתורמים להעלאת הדימוי העצמי של המתאמן הם: תהליך שמתרחש בגובה העיניים, מיקוד בעוצמות ומתן חיזוקים תכוף. באימון אנו מניעים את התהליך עם שאילת שאלות עוצמתיות ולא שיפוטיות. הדבר מאלץ את המתאמן להרגיש חשוב ויודע, להתבונן פנימה ולהיות פרואקטיבי ולחפש את התשובות לשאולות בעצמו. כך נוצרת אצל המתאמן תחושת שליטה ואחריות לגורלו והוא מחויב לתשובות שהוא נותן על שאלות כמו: "מה יעזור לך להצליח"?, "מה הכי חשוב לך בחברה", "מדוע מגיע לך להצליח?" וכו'.
בנוסף, השתמשנו בשאלונים מתחום האימון ומתחום ה-CBT כדי להגדיר באופן מדויק את הקשיים של שירן. מתוך שאלון הכישורים החברתיים לבעלי ADHD. נמצא כי לשירן קשיים מסוימים בתחום הכישורים החברתיים, כולל קושי להקשיב לרצף השיחה, קושי להבין תוכן שיחה כשהיא בקבוצה, קושי בשיקוף תוכן ורגשות, קושי לבקש עזרה, קושי בהבעה לא מילולית וקושי ביוזמה של מפגשים חברתיים. שאלון החרדה החברתית אכן הצביע על חרדה חברתית ברמה בינונית.
בשלב השני הגדירה שירן את המטרות שלה בתהליך האימון. הגדרת המטרות נעשית לפי הקריטריונים הבאים (הקריטריונים הם דומים גם באימון וגם בטיפול קוגניטיבי- התנהגותי):
- המטרה מוגדרת באופן ברור וספציפי
- המטרה מנוסחת באופן חיובי
- המטרה תחומה בזמן
- המטרה ניתנת למדידה.
- המטרה אפשרית לביצוע ע"י המתאמן
- המטרה מלהיבה את המתאמן- (את הקריטריון הזה נפגוש יותר במסגרת אימונית ופחות בטיפול CBT)
שירן בחרה להתמקד בתחום החברתי והיא הגדירה את המטרה הבאה:
"תוך 3 חודשים מהיום יהיו לי לפחות 2 חברות קרובות שאתן אוכל לבלות בהפסקות בבית הספר ולהיפגש לפחות פעמיים במהלך השבוע. במפגשים מחוץ לבית הספר נבלה בבתים שלנו או שנצא לבלות בקניון, נלך לסרטים או לאכול בחוץ. אוכל לסמוך עליהן ולספר להן דברים על עצמי וכן להקשיב להן ולעזור להן ולתמוך בהן כשיזדקקו לכך".
בשלב השלישי של תהליך האימון החלה שירן ללמוד אסטרטגיות כדי להשיג את המטרות. המטרה אותה הציבה שירן הצריכה כלים רבים מתחום אימון CBT. למשל, שירן זיהתה כי מצבה החברתי מעוכב בגלל החרדה החברתית שלה והיא חשבה שיהיה נכון להתחיל בהתמודדות עם הקשיים שלה ליזום מפגשים חברתיים, לדבר בחברת אנשים ולעורר תשומת לב. הכנו רשימה של 8 מצבים מהם היא חוששת ולפי הכלים מתחום ה-CBT ערכנו חשיפה הדרגתית לאותם 8 מצבים תוך שימוש בטכניקות הרפיה וחשיבה יעילה. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי כולל התייחסות לדפוסי החשיבה של המטופל, והפירושים שהמטופל נותן לאירועים שעוברים עליו. בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לומד הילד או המבוגר לאמץ דפוסי חשיבה יעילים שיעזרו לו להרגיש טוב יותר ולהתנהג באופן שיקדם אותו להגשמת מטרותיו. שינוי בהתנהגות בטיפול CBT מושג גם על ידי עבודה ישירה על ההתנהגות. כאן אנו משתמשים בטכניקות של עיצוב התנהגות, חשיפה הדרגתית או חלוקה של התנהגות רצויה לתתי התנהגויות ויישום הדרגתי שלהן.
החשיפה ההדרגתית החלה בתרגילי חשיפה מול מצלמה בקליניקה. לאחר מכן יצאנו לקניון המקומי כדי לתרגל דיבור ובקשה מאנשים זרים. שירן השתמשה בהרפיית שרירים מהירה ממש לפני ביצוע התרגיל ואמרה לעצמה את משפט האומץ הבא: "ראיתי שאני נראית בסדר בצילומים. אני אמיצה ואתגבר על החשש שלי".
מכאן המשכנו למצבים חברתיים בכיתה והתנהגויות של יוזמה עם בנות מהכיתה. למדנו כישורים חברתיים של הקשבה, בקשת עזרה, שיתוף פעולה והתמודדות עם הקנטות. בנוסף התייחסנו גם לדרכים להשתלבות תוך שימוש בקודים החברתיים האופייניים לקבוצת הבנות אליה רצתה שירן להשתייך.
כאמור, משלב המודל עבודה עם הסביבות העיקריות של הילד. במפגשים עם ההורים הם למדו להכיר בכישוריה של שירן וכן להבין כי הקשיים שלה נובעים משילוב של ADHD, לקויות למידה, חרדה חברתית וקשיים חברתיים שהם תולדה של הפרעת הקשב ושל החרדה החברתית. הם למדו טכניקות ואסטרטגיות כדי להעלות את הדימוי העצמי שלה, כדי לחזק את הקשר והאינטראקציות החיוביות עמה וכדי לסייע לה בחשיפות למצבים החברתיים מהם היא חוששת. בנוסף, סיפרו ההורים כי בעקבות האבחון הפסיכו-דידקטי שירן החלה לקבל שיעורי הוראה מתקנת בקריאה וכתיבה פעמיים בשבוע.
גם עם צוות בית הספר נערכה פגישת התייעצות. נכחו בפגישה המורה המחנכת, יועצת השכבה ומורת השילוב וההורים. הצוות קיבל הסבר לגבי לקויות הלמידה, הפרעת הקשב והקשיים בתחום החברתי. בנינו יחד תכנית עבודה שכללה קבלת שעות פרטניות מהמורה המחנכת במקצועות השפה (והבטחה לקבלת שעות שילוב בשנת הלימודים הבאה). המורה המחנכת קיבלה על עצמה לקחת חלק בתכנית החשיפה למצבים חברתיים מאיימים. על פי הנחיותיי היא חשפה את שירן למענה על שאלות בכיתה, תוך תאום מראש עמה לשאילת שאלות בכיתה, לעבודה קבוצתית עם בנות עמן היתה סבורה כי יתאים לה להתחבר אתן ואף למתן הרצאה בכיתה מול כל התלמידים.
כעבור 4 חודשים כבר היתה שירן במקום אחר. היא בלתה בכל הפסקה עם חברות, נפגשה עם חברות כמעט בכל אחר צהרים והחלה להשמיע את קולה בכיתה. שעות ההוראה הפרטנית שקיבלה בבית הספר ובבית, הטיפול התרופתי שהחלה ליטול וההתגברות על החשש לענות על שאלות או לשאול שאלות בכיתה נתנו את אותותיהם וציוניה השתפרו.
לסיכום, ניתן לראות בתיאור הקצר של הטיפול בשירן את יעילותו של המודל שמשלב ידע נרחב על הפרעת קשב וכן על ההפרעות הנלוות (הקו-מורבידיות) ודרכי הטיפול היעילות בהן. שנית, העובדה כי המודל משלב כלי אבחון והתערבות מתחום האימון ומתחום ה-CBT מאפשרים לתת מענה יעיל לקשת הרחבה של הצרכים שמאפיינים בעלי ADHD. לבסוף, העבודה עם הסביבות השונות של הילדים ובני הנוער ושיתוף הפעולה בין כל הגורמים מסייעים מאוד להשגת תוצאות אופטימליות בזמן קצר.
להמשך קריאה מפורטת על המודל עם תיאור מקרה של ילד עם ADHD וקשיים התנהגותיים, אתם מוזמנים לקרוא בגיליון פסיכו-אקטואליה 2017 עמ' 31-37
http://www.psychology.org.il/StaticContent/january2017/index.html#37/z
רוצים ללמוד את הכלים בעצמכם ולהפוך למאמנים קוגניטיביים התנהגותיים לבעלי ADHD? היכנסו לקישור
המאמר היה מעניין? המשיכו לקרוא עוד על שקר וADHD