כישורים חברתיים והקשר לצביעת מנדלה

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

כישורים חברתיים והקשר לצביעת מנדלה

מאמר מאת: מאיה רוסו, עובדת סוציאלית קלינית ומטפלת בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית בילדים.

בחברה הישראלית הערך החברתי הוא דומיננטי ובולט. בנוסף לצורך השייכות הטבוע בנו, רבים רוצים להיות מוקפים בחברים וחברות, להשתייך למספר קבוצות חברתיות ולקחת חלק פעיל ומרכזי בזירה החברתית בה הם נמצאים. יחד עם זאת, נערים ונערות רבים מגיעים לטיפול על רקע התמודדות עם קשיים חברתיים וחוסר שביעות רצון ממצבם החברתי.

ניתן להבחין כי במהלך תקופת הילדות ההורים ממלאים מקום אקטיבי בחייו החברתיים של הילד. הם יוזמים את המפגש, קובעים בעצמם את מועדו, ונמצאים במהלכו – פעמים רבות כמתווכים וכמסייעים בפתרון בעיות חברתיות. לקראת גיל ההתבגרות ובאופן הדרגתי, מעורבות ההורים הולכת ופוחתת, והאחריות ליצירת הקשרים החברתיים ושימורם מוטלת ברובה על הנער או הנערה. למרבה הצער, נערים ונערות רבים אינם מצליחים לעמוד במשימות החברתיות המוטלות עליהם ולהגיע למעמד חברתי העומד בציפיות שלהם ושל הוריהם. חלקם מוצאים עצמם לבד בשעות אחר הצהריים ובחופשים וחלקם אף אינם מוצאים את מקומם בזירה החברתית בבית הספר ונותרים לבדם במהלך ההפסקות, טיולי כיתה ופעילויות נוספות.

איך כישורים חברתיים קשורים למנדלה
כישורים חברתיים ומנדלה

לעיתים מקור הקשיים החברתיים הוא סביבתי – כשאין התאמה ותחומי עניין משותפים בין הנער לבין חבריו לכיתה. לעיתים מקור הקשיים הוא אישי – כשהנערה מחזיקה בכישורים חברתיים הטעונים שיפור ואינה מצליחה ליצור קשרים ראויים עם בני גילה ולשמר אותם. פעמים רבות, הקושי נובע משילוב בין השניים, ולכן גם העבודה הטיפולית הינה משולבת ומתייחסת הן להיבט הסביבתי והן להיבט האישי.

מההיבט הסביבתי נתייחס למעגלים השונים הסובבים את הנער או הנערה: הורים, אחים, בית הספר ועוד. בשיתוף פעולה עם צוות בית הספר (בדרך כלל מורה ויועצת) ננסה ליצור הזדמנויות חדשות, אשר יגבירו את תחושת השייכות ויפחיתו את תחושת הבדידות, כמו עבודה משותפת על פרויקטים יזומים או חלוקה לקבוצות פעילות על ידי המורה ולא באופן עצמאי על ידי חברי הכיתה (דבר אשר ימנע מצב בו הנער או הנערה יבחרו אחרונים או במקרים פחות נעימים לא יבחרו כלל). בנוסף לכך, מומלץ לצרף את הנער לחוג לפי בחירתו אשר ירחיב את המעגל החברתי שלו ויאפשר לו הזדמנויות להכיר ילדים בני גילו החולקים תחומי עניין משותפים. דבר זה יכול להגביר את הסיכויים ליצירת קשר מותאם ושימורו.

מההיבט האישי נתייחס לכישורים החברתיים של הנער וננסה להגדיר אילו כישורים חברתיים זקוקים לשיפור ולשכלול. באמצעות "שאלון ילדים ונוער – כישורים חברתיים" אשר נכתב על ידי ד"ר איריס ברכוז, נוכל לזהות את מוקדי הקושי ולנסח את המטרה אותה נרצה להשיג. השאלון מקיף קטגוריות נרחבות של כישורים חברתיים וביניהם כישורי תקשורת מילוליים, כישורי תקשורת לא מילוליים, כישורי ארגון ויוזמה ועוד.
בעבודתי הטיפולית מצאתי כי שימוש במנדלה כפעילות משותפת של המטפל והנער או הנערה מאפשרת התייחסות לכישורים החברתיים אשר צוינו לעיל, והתנסות אותנטית במטרה לשפרם.
ראשית אני מציעה לנער (וכמובן גם לנערה. מעתה אשתמש בלשון זכר, אך הדברים מיועדים באותה מידה גם לנערות) את הפעילות ומגדירה אותה כפרויקט יצירה משותף שלי ושלו. לאחר שכבר עברנו על שאלון הכישורים החברתיים הנער מודע יותר לנקודות הקושי ולהתנהלות החברתית המצופה ממנו ומבין כי ההתנסות מיועדת לאפשר לו להתאמן ולחזק את כישוריו החברתיים.

שנית, אני מדגישה בפני הנער כי צביעת המנדלה היא דוגמה לפעילות שאנו מבצעים כשהמטרה היא הקשר והיחסים ולא התוצר הסופי. בחיי היום יום נערים רבים מתמקדים בתוצאה – חשוב להם מאוד שהתוצר הסופי יהיה נטול פגמים ובדיוק כפי שהם רואים בדמיונם. נקודה זו מקשה עליהם להתמקד בתהליך : להיות נינוחים, לגלות גמישות בהחלטות השונות, ולהפנות קשב לשותף שלהם לפעילות ולרצונותיו. ברגע שאנו ממשיגים את מטרת הפעילות כ "יצירת קשר" ולא כ "יצירת מנדלה מושלמת" ניתן להפנות את האנרגיה והקשב לתהליך ולהיות ממוקדים יותר בכישורים החברתיים אותם אנו רוצים לתרגל ולשפר. בהתאם לכך אנו מעלים דוגמאות מחיי היום יום למצבים בהם ניתן להשתמש כהזדמנות ליצירת קשר בלי קשר לתוצר הסופי (לדוגמא: ללכת עם חבר לסרט שכבר ראינו. המטרה כאן היא יצירת קשר ולא בהכרח ההנאה מהסרט).

לאחר ההקדמה וההכנה לפעילות אנו מתחילים בצביעת המנדלה. הפעילות מאפשרת התנסות בכישורים חברתיים מגוונים וביניהם :

  • זיהוי מכשולים בתקשורת : הפעילות מאפשרת משחקי תפקידים ולכן אני פותחת ואומרת " טוב, אז ככה זה הולך להיות. אני אצבע את הצד הזה ואתה את הצד הזה. אני אשתמש בצבע ורוד ואתה בירוק". בשיח בינינו הילד משתף כיצד זה גרם לו להרגיש ומתנסה גם בחוויה של התמודדות עם שתלטנות וגם בהגדרת הרגשות שלו ושל האחר. כעת, הוא זה שפותח את הפעילות ומתנסה ביצירת מרחב נינוח ובהקניית תחושה של שותפות "איזה כייף שאנחנו עושים את זה. במה היית רוצה להתחיל? באילו צבעים היית רוצה להשתמש?". במהלך הפעילות הילד לומד להימנע מהורדת ערכו של האחר, להקפיד להחמיא לשותף לפעילות ולייצר אווירה של קבלה והערכה "איזו בחירה טובה עשית! אני מאוד אוהב את הצבע שהשתמשת בו. כמה יפה יצא לנו!".
  • כישורי תקשורת מילולית : במהלך הפעילות אנו מפתחים שיחה במהלכה הנער לומד להראות מעורבות בשיחה, לקחת חלק מותאם בה (לא לדבר הרבה מדי, לא לדבר מעט מדי…). אנו לומדים על החשיבות שיש בשאלות פתוחות על מנת לעורר את השיחה, להעשיר אותה ולהקנות לשותף לשיח תחושה של התעניינות ופתיחות. מיומנות חשובה נוספות היא זיהוי ושיקוף רגשות האחר. באמצעות משחק תפקידים אני מציגה רגשות שונים של כעס, עלבון, שמחה ועוד. הנער מתנסה בזיהוי רגשות אלו ובחירת תגובה הולמת אליהם אשר תאפשר את חיזוק הקשר החברי והמשכיותו. בהקשר זה חשוב מאוד ללמוד גם מתי השותף לשיח איננו מעוניין באינטראקציה החברתית, וזאת כדי למנוע מצב בו הנער יישאר במקום בו הוא איננו רצוי ויחווה על ידי האחר כמעיק או מכביד. חשוב לזהות את המסרים המילוליים והלא מילוליים ולדעת מה הוא הגבול שבין העזה ויוזמה לבין הכבדה והעקה.
  • כישורי תקשורת לא מילולית : במהלך הפעילות אני משקפת לנער את ההתנהלות הלא מילולית שלו בסיטואציה. האם הוא שמר על קשר עין, האם תנוחות הגוף שלו שידרו ביטחון ונינוחות או שמא שידרו חוסר עניין וחוסר מעורבות. אנו שמים דגש על המשמעות של תנוחות הגוף השונות ועל ההבדל בין תנוחת גוף כזו או אחרת, ובכך הילד מפתח מודעות לתקשורת הלא מילולית, למסרים שהיא מעבירה לשותף לשיח, ולמשמעות שלה באינטראקציה החברתית. כשהנער מתנסה בשמירה על קשר עין, ובתנוחות גוף אשר משדרות ביטחון והתעניינות אני משתפת אותו במסרים שהתקבלו על ידי ובכך מחזקת את תחושת המסוגלות שלו.
  • כישורי יוזמה : פעמים רבות נערים בעלי קשיים חברתיים מקבעים עצמם במעגל שלילי, כשחוויות דחייה מהעבר מאיימות עליהם וגורמות חשש רב ואף חרדה מפני דחייה עתידית. לעיתים, החשש יכול להיות כה משמעותי עד כי הנער ימנע כלל מליזום קשר. במהלך משחק תפקידים, תוך כדי צביעת המנדלה אשר משרה אוירה נינוחה ומאזנת, אנו מתנסים בשיח במהלכו הנער מתרגל מצבים בהם הוא זה שמציע פעילות מסוימת, למשל: "שמעת על הסרט החדש של גיבורי העל? בא לך ללכת בשבוע הבא?".

במהלך הפעילות חשוב כי המטפל ישקף לנער את החוויה האישית שלו, בהתייחס לנקודות שצוינו לעיל. ישנו ערך רב לכך שהמטפל יזהה וישקף את מוקדי הקושי כבסיס להמשך עבודה והגברת המודעות העצמית. חשוב לא פחות לזהות את מוקדי הכוח והחוזקות ולהעצים את הנער ואת תחושת המסוגלות האישית שלו. ברגע שזיהינו הצלחה כדאי להעמיק ולבדוק מה הם התנאים שהתקיימו במרחב הטיפולי אשר אפשרו לנער לבטא את חזקותיו ולהתגבר על הקשיים אשר יתכן ומתבטאים יותר באינטראקציות החברתיות היומיומיות בחייו. בהמשך הטיפול, הנער והמטפל יבחנו ביחד כיצד אפשר לשחזר את ההצלחות שהושגו במרחב הטיפולי ולהעתיקם לזירה החברתית היומיומית של הילד.

ד"ר איריס ברכוז – מטפלת CBT, אימון CBT לבעלי ADHD לילדים ומבוגרים והכשרות והשתלמויות למטפלים ומאמנים.

שתפו חברים:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email


פוסטים נוספים :

חנוכייה חברתית ו ADHD
חנוכייה חברתית ו ADHD

נתחיל במשחק, אותו אני נהנית לשחק עם מטופלים שמגיעים אלי בחנוכה: החנוכייה החברתית: תוך שימוש בערכת המיומנויות החברתיות בתמונות, אני מבקשת מהמטופלים

לקריאה נוספת »

תמיד שמחה לשמוע ממך

דילוג לתוכן