התכנית מגיעים רחו"ק SEL (רגשי חברתי וקשוב)- תובנות אמצע הדרך

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

מי שעוקב אחרי מה שאני כותבת בפייסבוק ובאינסטגרם וודאי שם לב לשיתופים שאני חולקת בזמן האחרון מהחוויות של התכנית "מגיעים רחו"ק". עברנו כבר יותר ממחצית הדרך עם הפיילוט שלנו ונראה שזה שלב נכון להעלות על הכתב כמה מהתובנות שלנו עד כה.

ראשית, כמה מילים על התכנית אותה אנחנו משפרים כל העת תוך כדי תנועה. את "מגיעים רחו"ק" הגינו גיא אורן, מנחה ואיש חינוך, שמעביר זו השנה השלישית תכניות מיינדפולנס בבתי ספר ואני לפני כחצי שנה. הפרוייקט נולד מתוך רצון ליצור שינוי בתחום שאנו מאמינים שהוא החשוב ביותר להתפתחותם של ילדים ובני נוער ולהצלחתם בהמשך חייהם, התחום הרגשי-חברתי. בנוסף, ההתנסויות שלנו במיינדפולנס הן בפן האישי והן המקצועי והשינויים שניתן להגיע אליהם בעקבות השימוש בתרגילים הובילו אותנו לרצון לשלב כלי מיינדפולנס בפרויקט שלנו. תחת השראתן של תכניות   SEL  (למידה רגשית-חברתית) שקיימות בארה"ב ובקנדה שמשלבות מיינדפולנס החלטנו לבנות תכנית כזו גם בארץ.

התכנית בנויה להעברה בבתי ספר, אם כי ניתן להשתמש בתכנים גם עם קבוצות קטנות ואף באופן פרטני. הייחודיות שלה היא בכך שאנו רואים בהורים ובצוות המורים חלק משמעותי ביותר בהצלחת התכנית. לכן, התכנית כוללת מפגשים עם ההורים, מפגשים עם המורים וחלוקה של חומרים כתובים והקלטות. בהתבסס על תכניות SEL שקיימות בצפון אמריקה בחרנו גם אנחנו להתמקד ב-5 המימדים שמציג ארגון CASEL האמריקאי: מודעות עצמית; ניהול עצמי; מודעות חברתית; מיומנויות בינאישיות; קבלת החלטות.
התכנית בנויה משתי יחידות של 8 שבועות: היחידה הראשונה בסיסית ובה שמים דגש על רכישת מיומנויות מיינדפולנס התחלתיות ולמידת חיבור בין הגוף, הלב והמוח, וכן אמפתיה וחמלה והשנייה שמטרתה להעמיק ולהוסיף על התכנים של היחידה הראשונה בשילוב כלים מעולם ה CBT והקניה של מיומנויות חברתיות ספציפיות.

חוויות מהפיילוט:

הפיילוט מתבצע בבי"ס "אלונים" בראשון לציון. מדובר בבי"ס צומח עם 6 כיתות א'-ג' שפועל במודל חדשני שפותח בהתאמה למאה ה-21. רוב הלמידה נעשית באמצעות פרויקטים. הילדים עובדים בצוותים ויוצרים תוצרים בעלי משמעות בעולם האמיתי. אנו מעבירים כעת את היחידה הבסיסית שכוללת 8 מפגשים עם הילדים, פעם בשבוע, מפגש עם הצוות ושלושה מפגשים עם ההורים.

מסקנות ותובנות:

  1. שימוש בהבעה דרך ציור– ברוב המפגשים שהתקיימו עד כה ביקשנו מהילדים להביע רעיונות עיקריים בהם עסקנו במפגש דרך ציור. שימח אותנו לראות עד כמה הציור הוא ערוץ בלתי אמצעי עבור ילדים כדי להביא את עולמם הפנימי.למשל: לאחר סריקת גוף עם פרפר צייר ילד את הפרפר שהוא חש מדלג ממקום למקום בגוף ומרגיע אותו.סריקת גוף עם פרפר                                                                                                  בנוסף, הציור מסייע לילדים להתבונן על עצמם מבחוץ במצבים שונים ולהפנים בהדרגה כיצד כדאי להם להתנהל במצבים מאתגרים ומה עשוי לעזור להם. ככל שעוברים השבועות יותר ויותר ילדים יודעים לציין, למשל, מה מרגיע אותם ומתי הם משתמשים בצורות ההרגעה השונות.

למשל: תלמיד כיתה ב' שמצייר וכותב "בגלל בן דוד שלי אני עצבני ובוכה" או:
"בסביבה שלי (במיטה מול הטלוויזיה עם התוכניות האהובות עלי) אני רגוע"

אמיגדלה במנוחה ובפעולה

וילדה בכיתה ג' מציירת וכותבת: "הדבר הכי מרגיע אותי לראות טלוויזיה או לשחק בטלפון"
"הדבר הכי מעצבן אותי לעשות שיעורי בית"

אמיגדלה במנוחה בפעולה 1

2. נראה כי הילדים נהנים ומפיקים תועלת מהסברים ברורים ופשוטים לגבי תהליכים פנימיים שקורים להם, כמו מה שקורה אצלם במוח ובגוף, כשהם חשים רגשות שונים כמו פחד, לחץ, רוגע, שמחה, כעס וכו'. ההפנמה של התכנים באה לידי ביטוי בשימוש שהילדים עושים במונחים כמו אמיגדלה והקורטקס החושב, גם כשמדובר בילדי כיתה א'…למשל, לאחר תרגול של הקשבה לנשימה, התבקשו הילדים לצייר את ה"גוף הרגוע" שלהם. הציור הביא אותם לחזור ולהתמקד בתחושות שעלו בהם בזמן המדיטציה ולראות את עצמם מבחוץ. הפעולה מאפשרת להם לשמור את התמונה של איך הם נראים כשהם במצב הזה ולשלוף אותה בעת הצורך כשירצו לחזור ולהירגע.
הגוף הרגוע שלי

3. שילוב ההורים והמורים בתהליך הוא קריטי. ככל שההורים וצוות בית הספר מתרגלים בתדירות גבוהה יותר את תרגולי הנשימה והמדיטציות באופן קבוע ומספר פעמים במהלך היום, כך מִתְרַגְלים הילדים להשתמש בכלים. הם מעמיקים את יכולות הקשב שלהם וכן את העמדה הסקרנית, המקבלת, הלא שיפוטית. הם מסוגלים יותר ויותר להכיל תסכולים ורגשות שליליים אחרים ולחוות אי נוחות ביתר קלות. בהקשר זה חשוב לציין כי אף קבלנו פניה מההורים בביה"ס לפתוח קבוצה נוספת עבורם, ההורים, כדי שיוכלו לקבל כלים נוספים ולהעמיק את הלמידה.

4. למרות שמדובר בתכנית קצרה בת 8 מפגשים בלבד אנו מכוונים להבניה הדרגתית של התכנים. בתחילת התכנית אנו שמים דגש רב יותר על שיח במישור הקוגניטיבי (למשל, הסבר במונחים "מדעיים" של מה שקורה במוח ובגוף), משם נעשה מעבר לחיבור תחושתי למצב כללי של רוגע או מתח/לחץ ולבסוף מגיעים לחיבור עמוק יותר לעולם הרגשי. כל אלו בונים את המודעות של הילדים לעצמם ולעולמם הפנימי. כשהילדים מקבלים כלים מגוונים למודעות עצמית ולשליטה עצמית, אנו עושים את המעבר למודעות לאחר ורק בשלבי הסיום מגיעים לעבודה על קבלה מושכלת של החלטות על בסיס כל הכישורים הנ"ל.

אנחנו ממשיכים בפרוייקט בחודש הקרוב ונשמח לחזור ולשתף. תגובות יתקבלו בברכה.
משתפת אתכם בסרטון הדגמה קצר של התכנית: לצפייה הקליקו כאן

למעוניינים בפרטים לגבי התכנית מוזמנים לפנות אלינו בטלפון 050-6874640 במייל iris.berkooz@gmail.com או באתר 
לפרטים לגבי ההשתלמות הקרובה בהקניית מיומנויות חברתיות: הקליקו כאן 

 

שתפו חברים:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email


פוסטים נוספים :

חנוכייה חברתית ו ADHD
חנוכייה חברתית ו ADHD

נתחיל במשחק, אותו אני נהנית לשחק עם מטופלים שמגיעים אלי בחנוכה: החנוכייה החברתית: תוך שימוש בערכת המיומנויות החברתיות בתמונות, אני מבקשת מהמטופלים

לקריאה נוספת »

תמיד שמחה לשמוע ממך

דילוג לתוכן