ד"ר איריס ברכוז logo

תוקפנות – סיבות עיקריות ודרכים להתמודדות עפ"י ה SEL (למידה רגשית חברתית)

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

דנה נערה בת 12 הגיעה אלי לטיפול, בין היתר, בשל התנהגות פוגענית כלפי בנות בכיתה. למורה המחנכת הגיעו תלונות מהורי שתי תלמידות דחויות חברתית, שדיווחו כי פגעה בהן מאוד בהזדמנויות שונות, כולל אמירות מעליבות וסירוב לשתף אותן בקבוצות למידה בכיתה.
במפגשים עם דנה היא סיפרה שהיא עצמה היתה קורבן להשפלות והקנטות מפי אמירה, אחת מחברותיה הקרובות בכיתה. אמירה, תלמידה מצטיינת ומקובלת, העליבה את דנה מספר פעמים בקבוצת הווטס אפ של הבנות ואף יזמה פתיחת קבוצה נוספת בלעדיה.

גם דנה וגם אמירה מגלות התנהגויות תוקפניות ופוגעניות, אלא שמוקד ההסבר להתנהגויות הוא שונה.

אמירה פועלת ומתנהגת ממקום מודע של רצון לשדרג את מעמדה החברתי. התנהגותה הפוגעת כלפי דנה אינה מעידה על חוסר שליטה או חוסר וויסות רגשי, אלא על מעשה שנעשה מתוך תכנון "אסטרטגי". היא יודעת שמנהיגת הבנות לא מחבבת את דנה והיא בוחרת לפגוע בדנה כאמצעי להתקדם בסולם החברתי. האסטרטגיה יעילה (אם כי שלילית, כמובן), כי מחד, היא תקנה לה את חיבתה של מנהיגת הכיתה שמן הסתם תדאג לקדם אותה. בנוסף, פגיעה בדנה, ילדה יחסית חזקה, אך פוגענית לעיתים, היא כנראה משאלת לב של עוד בנות בכיתה. ההתנהגות, אם כן, תחזק את מעמדה גם אצלן ותעלה את מידה האהדה כלפיה בקרב בנות הכיתה.

אצל דנה המקור להתנהגות הפוגענית הוא שונה לגמרי. דנה פוגעת בבנות שמעמדן החברתי בכיתה הוא נמוך. כשהיא פוגעת בשתי הבנות, המניע להתנהגותה הוא רצון לפרוק כעס ותסכול, להרגיש טוב יותר עם עצמה וצורך להעלות את הדימוי העצמי הנמוך שלה. פעמים רבות היא מתחרטת על התנהגותה מיד לאחר מכן ומדווחת כי היא חשה ש"דברים יוצאים משליטתה". דנה מאובחנת עם ADHD  ובמהלך מפגשי הטיפול ביקשה לעבוד על הקושי שלה לדחות סיפוקים ולהתמודד בהצלחה רבה יותר עם הנטייה שלה לתגובות אימפולסיביות.

מתוך התיאור שלעיל ניתן לעמוד אם כן על שלוש סיבות עיקריות להתנהגות תוקפנית:

  1. רצון מודע לשדרג מעמד חברתי דווקא ממקום של שליטה עצמית, תכנון וכוונה
  2. דימוי עצמי נמוך ורצון להרגיש טוב יותר
  3. קשיים אורגניים כמו ADHD, קשיי וויסות חושי ורגשי, עיכובים התפתחותיים, לקויות ועוד.

סיבות נוספות כוללות מצבי לחץ ומשבר בבית, כללים לא ברורים ו/או לא עקביים בבית ובכיתה מצד המורים ו/או ההורים, נוקשות יתר ומודלים לחיקוי שהם תוקפניים בעצמם.

מהן תוכניות SEL (*למידה רגשית חברתית) ואיך הן מציעות להתמודד עם התנהגויות תוקפניות לסוגיהן?

תוכניות SEL פותחו ויושמו לראשונה בבתי ספר בארה"ב ובקנדה לפני יותר מ-20 שנה מתוך ההכרה שכישורים רגשיים -חברתיים חשובים לפחות כמו כישורים אקדמיים להצלחתם של ילדים ומתבגרים בתחומי חיים שנים הן בטווח הקצר והן הבינוני והרחוק. בהדרגה הצטברו עוד ועוד מחקרים שמצאו כי מיומנויות פרו-חברתיות הן במתאם עם הצלחה אקדמית, הצלחה תעסוקתית, רווחה כלכלית, יחסים בינאישיים, משפחתיים, מצב בריאותי וכן פחות פשיעה והתמכרויות.

כיתה במדיטציה

גישת תוכניות SEL היא כוללנית ומתייחסת לקשת רחבה של כישורים ומיומנויות, שלמידה שלהם משפרת בהדרגה התנהגויות פרו-חברתיות ומצמצמת התנהגויות פוגעניות, יהיו הסיבות להן אשר יהיו. הכישורים שנלמדים בתוכניות מתחלקים ל 5 קבוצות:
1. פיתוח מודעות עצמית
2. פיתוח שליטה עצמית ויכולת וויסות
3. פיתוח מודעות לאחר, יכולת לראות פרספקטיבות שונות, פיתוח אמפתיה לאחר
4. פיתוח מיומנויות חברתיות ובינאישיות, כולל יכולת לקבלה, חמלה
5. פיתוח יכולת לקבלת החלטות באופן מושכל, בהתאם לערכים שלנו, תוך שמירה על הבטחון האישי ובטחון האחר.

"מגיעים רחו"ק (רגשי חברתי וקשוב) היא תוכנית SEL שבנינו, גיא אורן ואני, כדי לפתח כישורים רגשיים וחברתיים באופן מקיף ככל האפשר בשילוב עבודה עם הסביבות המשמעותיות בחיי הילדים, ההורים ואנשי הצוות החינוכי.

כך, במסגרת התוכנית לא רק הילדים נהנים מלמידת מיומנויות, אלא גם המורים וההורים. אלו האחרונים משתמשים בכלים לא רק כדי להעביר ידע לילדים, אלא כדי לחוות את הכלים בעצמם וכדי להפוך מודל להתנהגות מכבדת, אמפתית, עם מודעות ויכולת שליטה עצמית וויסות.
בנוסף, אנו משלבים תרגול של מיינדפולנס בכל מפגש כאמצעי להשגת מיקוד, קשב, וויסות ושליטה.

כשאנו מסבירים במסגרת הלמידה על מודעות עצמית ושליטה עצמית על המערכת הלימבית ועל הקורטקס, ילדים כמו דנה יכולים להבין את הסיבה להתנהגות שלהם ולחוש פחות אשמים. במקביל המורה שמודעת גם היא יותר לרגשותיה, מחשבותיה והתנהגותה ומצליחה להיות רגועה יותר אחרי שתרגלה מיינדפולנס, תוכל להתנהג באופן מכיל ואמפתי יותר לתלמידים, כולל מול תלמידים עם קשיים. התלמידים, בתורם ירגישו מוכלים ורצויים והצורך שלהם להקניט ולפגוע באחרים מתוך תסכול או כדי להעלות את הדימוי העצמי שלהם ירד. במקביל תשרה אווירה יותר רגועה, אמפתית ועם חמלה בכיתה.
למשל, אחת המורות שמחנכת ילדה עמה אני עובדת, ילדה עם מורכבויות שונות שסובלת מקשיים חברתיים מדווחת: "היא יודעת שאני אוהבת אותה. היא מרגישה את זה וזה מחלחל גם לשאר הילדים בכיתה שמוכנים יותר ויותר להכיל אותה וללמוד להכיר אותה ואפילו להתחבר אתה".
בנוסף, כאשר כיתה שלימה מתנסה בשיעורי SEL , כל הילדים מרגישים פחות צורך להיות מדורגים כ"מקובלים/לא מקובלים", כי לכל אחד יש מקום והרעיון הוא לקבל ולהכיל (גם אם לא בהכרח להיות חברים). הדימוי העצמי של הילדים בכיתה עולה וגילויים של אמפתיה וחמלה מקלים מאוד על הילדים עם הקשיים.

כאשר גם בבית ההורים לומדים להעביר מסרים דומים ולהיות מודל לשליטה עצמית ולשימוש בערכים פרו-חברתיים הרי שהסיכוי לשינוי ארוך טווח עולה.
בהקשר של דנה והצורך שלה ללמוד דרכים לוויסות רגשי, אני בוחרת להציג כאן 2 תרגילים שכוללים חיבור פיסי לרגשות, הראשון לשלב ראשוני יותר והשני לשלב מתקדם. שניהם ניתנים ליישום באופן פרטני או קבוצתי.

ראשית כמה מילים על רגשות:

רגשות, גם אלו שאנו קוראים להם "שליליים" הם חלק מאיתנו, חלק מלהיות אנושיים.

בנוסף, גם רגשות "שליליים" חיוניים לנו. למשל, רגשות כמו כעס או תסכול עשויים להצביע על כך שאנו צריכים לעשות שינוי כלשהו בחיינו כמו, לבקש ממישהו שפוגע בנו לדבר אלינו אחרת, או להחליט שאנו רוצים לבחור חברים עם ערכים אחרים. רגש הפחד עוזר לנו לברוח מסכנה. עצב על קשר שנגמר כי החבר עבר לבית ספר אחר או לעיר אחרת, יכול גם לתת לנו מושג לגבי עד כמה הקשר היה לנו חשוב.

בנוסף, נניח שאנחנו מחליטים שאנחנו לא מעוניינים יותר להרגיש כאב או עצב. בכל פעם שהרגש מתחיל לצוץ, אנחנו מנסים להסיח את דעתנו ממנו או להימנע ממצבים שעשויים לגרום לנו להרגיש רע. העניין הוא שאם נעבוד ממש קשה על "לכבות" את הרגשות האלו, גם רגשות אחרים כנראה יקהו ונהפוך להיות אדישים ופחות אנושיים. לא נחווה התלהבות, אהבה, התפעלות. החיים שלנו יהפכו חסרי משמעות והנאה. אפשר לדמות את ההתנהלות הזו לילד קטן שהולך לים עם חבריו ומסרב לבנות ארמונות בחול בהתלהבות ובשמחה כמו שאר הילדים, כי הוא חושש שהארמון שיבנה יישטף במי הים ויתמוטט.

חשוב שנכיר בכך שרגשות עוצמתיים אוהבים לדור יחד: אהבה עם כאב, אכפתיות עם פגיעות.

שלב ראשון במוכנות שלנו לקבל את כל קשת הרגשות הוא להיות מודעים לרגשות שאנו חשים ולהתחבר לתחושות הפיסיות שהם מעוררים בנו.

תרגיל מודעות לרגשות

משמיעים מוסיקה קצבית. הילדים עומדים על הרצפה במרחב שניתן להתנועע בו.

מסבירים לילדים כך:

"אני עומדת לומר מילות רגש. ברגע שאומר את מילת הרגש, שימו לב מה אתם חשים בגופכם והתחילו להתנועע או לרקוד התחושות האלה, התחושות שאתם חשים בגוף כשאתם שומעים את מילת הרגש".
להדגים רגש או שניים (למשל אם נאמרת המילה שמחה, אתם יכולים לנופף עם הידיים למעלה לכל הכיוונים ולקפץ ימינה ושמאלה) או לתת לילדים להדגים.
ממשיכים ומסבירים לילדים:
"כשהמוסיקה נעצרת, אתם עוצרים ועומדים במקום ומחכים לשמוע את מילת הרגש הבאה שתגיע כשהמוסיקה תתחדש".
משמיעים את המוסיקה לפרק זמן של 10-15 שנ' בכל פעם. אפשר גם לומר 2 מילות רגש יחד, למשל, שמחה, כעס ולבקש מהילדים לבחור רגש אחד מבין השניים אליו הם מתחברים ברגע הזה ולרקוד אותו.
עם סיום התרגיל ניתן לבקש מהילדים לשים לב לרגש אחד או יותר אותו הם חשים ברגע הזה ולרקוד אותו. מסיימים עם נשימות.

תרגיל קבלה והכלה של הרגש

מביאים את הילדים לחשוב על אירוע בו חשו כעס (או עצב או פחד) ושואלים:

איך הכעס מרגיש, איפה בגוף הוא נמצא?

אם נתייחס אליו ממש כאל חפץ, אם היינו יכולים להתבונן בו ולגעת בו איך הוא היה נראה?

איזו צורה יש לו? מה הגודל שלו? מה הצבע? האם הוא חם? קר? מתנועע או קבוע?

האם יש רגשות אחרים יחד אתו?

האם תהיו מוכנים לנשום למקום בו הוא נמצא? להרשות לו להיות שם? לאפשר לו לבוא וללכת כרצונו?

בואו ניקח כמה נשימות. אפשר גם לבקש מהילדים לשתות כוס מים.

מה קורה לכעס עכשיו?

מבקשים מהילדים לשתף בתחושות הרגש, בשינויים בעוצמת הרגש ואולי גם בתנודות ברגשות.

מקווה שנהניתם מההסברים ומהתרגילים. ממליצה לנסות קודם על עצמיכם!

לפרטים על "מגיעים רחו"ק"  הקליקו כאן ועל תכנית ההכשרה למנחים- הקליקו כאן

 

* התכנית "מגיעים רחו"ק" בחרה בתרגום של SEL כ "למידה רגשית חברתית" ולא "חברתית רגשית" כיוון שהעבודה על וויסות רגשי ושליטה רגשית קודמת לעבודה על הבנה חברתית ומיומנויות חברתיות.

שתפו חברים:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email


פוסטים נוספים :

חנוכייה חברתית ו ADHD
חנוכייה חברתית ו ADHD

נתחיל במשחק, אותו אני נהנית לשחק עם מטופלים שמגיעים אלי בחנוכה: החנוכייה החברתית: תוך שימוש בערכת המיומנויות החברתיות בתמונות, אני מבקשת מהמטופלים

לקריאה נוספת »

תמיד שמחה לשמוע ממך

דילוג לתוכן