לא העלינו על דעתנו שהקשיים החברתיים והרגשיים של הבת שלנו קשורים בהפרעת קשב ושמדובר במצב שקורה לא מעט בקרב בנות עם ADHD.
היא תמיד הסתדרה בלימודים והמורים אף פעם לא התלוננו. למעשה, רק בתקופת הקורונה הציונים התחילו לרדת'.
הוריה של אריאל, בת ה 12 הפנו אותה אלי לטיפול בגלל קשיים חברתיים, שהחמירו מאוד בשנה האחרונה לצד קשיים לימודיים שפתאום הופיעו. לדבריהם, היא נראית כעוסה או עצובה רוב הזמן ודי בודדה. הם חששו, כי היא חווה דחיה.
כיוון שבפגישות האינטייק עם אריאל והוריה דווחו גם קשיים בהתמדה, קשיי ארגון והתארגנות, קשיים משמעותיים להקשיב בשיעורי הזום ועוד רמזים להפרעת קשב ופעלתנות יתר הפניתי את אריאל לאבחון. ההערכה הנוירולוגית שעברה אכן הצביעה על קיומה של ADHD.
גם בקרב בנות עם ADHD תהליך ההערכה והאבחון כשיש חשד ל ADHD מהווה שלב ראשון והכרחי בטיפול. האבחנה מאפשרת הבנה מעמיקה של הקשיים הן ע"י המתבגרת או המתבגר והוריהם והן ע"י המטפלים ומסייעת בבניית תכנית התערבות יעילה. אבחון של ADHD הוא חשוב ביותר גם בהקשר החברתי. בניגוד לסברה הרווחת, כי ADHD משפיע בעיקר על הביצועים הלימודיים, לסימפטומים של ADHD יש השפעה משמעותית הן על החיים החברתיים והן הרגשיים. בהקשר זה חשוב לציין מספר נקודות:
1. המחקר מגלה כי לילדים עם ADHD יש הרבה יותר קשיים חברתים בהשוואה לילדים ללא ADHD (Kok et al., 2016).
סקירת הספרות של Kok et al. (2016) מעלה ממצאים מדאיגים ביותר: בין 50% ל 80% מהילדים, שמאובחנים עם ADHD בגיל בי"ס יסודי, חווים דחיה חברתית ע"י בני גילם, זאת בהשוואה ל 10%-15% של הילדים ללא ADHD!!!
הם מראים יותר נסיגה חברתית ובידוד ובעלי סטיגמה שלילית יותר. למעשה, בקרב ילדים עם ADHD יש את הפגיעה הגדולה ביותר ביחסים חברתיים עם בני הגיל בהשוואה לילדים עם
מצבים פסיכיאטרים כמו, דיכאון, חרדה, ובעיות התנהגות.
ממצאים אלו הם כלליים עבור בנים ובנות כאחד. רק בשנים האחרונות החל המחקר לבדוק את השפעת ה ADHD אצל בנות באופן ספציפי. הממצאים עשויים להיות מפתיעים ובעיקר חשובים לבניית תכנית ההתערבות:
2. בנות עם ADHD סובלות יותר מבנים עם ADHD מהפגיעה בחייהן החברתיים
כלומר, הפגיעה בדימוי העצמי, ההשפעה על מצב הרוח והסיכון להתפתחות של חרדה ודיכאון בקרב בנות עם קשיים חברתיים גבוהים יותר בהשוואה לפגיעה אצל בנים. בנות באופן כללי נוטות לקשרים יותר אינטימיים וקרובים. כשהקרבה המצופה לא קורית או מתקלקלת בגלל החוסר במיומנויות, הדבר עלול לגרום להשפעה רגשית שלילית גדולה יותר. כלומר, בנות רגישות יותר מבנים לחוסר הצלחה חברתית.
3. בנות עם ADHD זוכות לקבל את העזרה המתאימה להן בשלב הרבה יותר מאוחר בהשוואה לבנים אם בכלל.
מדוע זה קורה?
א. בנות משקיעות אנרגיה רבה בהסתרת הקשיים. מכיוון שהסימפטומים האקסטרוברטיים של ADHD של אימפולסיביות והיפראקטיביות נחשבים ל "פחות נשיים" הן משקיעות מאמצים רבים כדי להסתיר אותם. הדבר קורה אף כשהן עומדות מול מאבחנים ואנשי טיפול והן מדווחות על פחות סימפטומים ועל חומרה נמוכה יותר מהקיימת.
מעבר להסתרה הן עסוקות בריצוי הסביבה ובהפניית האגרסיות כלפי עצמן ופחות כלפי חוץ. אצל בנות נראה, בעיקר כשהן מחוץ לבית, פחות התנהגויות של אגרסיביות פיסית ובעיות התנהגות ויותר ריצוי, פרפקציוניזם, חרדות, לחץ, מצבי רוח והפנית האגרסיות פנימה.
לעיתים, כיוון שהן צריכות להשקיע אנרגיה רבה מחוץ לבית כדי להשיג שליטה, הן "מתפרקות" בבית.
ב. פעמים רבות שנות הילדות הן קלות יותר רגשית וחברתית עבור בנות עם ADHD בהשוואה לגיל ההתבגרות ולכן קיים אבחון חוסר של בנות בגיל צעיר.
בגיל ההתבגרות קורים אצל בנות שני דברים:
האחד, בנות, באופן כללי, עוברות התבגרות מינית ורגשית מוקדמת יותר בהשוואה לבנים. מכיוון ש ADHD מעכב את ההתבגרות הרגשית, בנות עם ADHD פותחות פער גדול יותר מבנים בהשוואה לבנות גילן.
בנוסף, ההתבגרות המינית שהן חוות מביאה לעליה ברמת האסטרוגן והדבר גורם להחמרה בסימפטומים של ADHD. בנות עם ADHD הופכות פעמים רבות להיות יותר היפראקטיביות בהשוואה להתנהגותן בילדות (אם כי באופן שעשוי להיות שונה מאשר אצל בנים: דיבור היפראקטיבי, רגשות אינטנסיביים, תגובתיות רגשית מוגזמת, חרדה ושינויי מצב רוח תכופים).
המצב מחמיר בזמן קבלת הווסת והדיכאון אף עשוי להתגבר.
אצל בנים, אגב, המצב הפוך: הסימפטומים של ההיפראקטיביות דועכים עם הגיל.
ובחזרה להתערבות עם אריאל:
אריאל אובחנה עם ADHD מסוג קשב. בתהליך פסיכו-חינוך ארוך ומעמיק דברנו על ADHD באופן כללי ועל האופן בו הסימפטומים באים לידי ביטוי אצלה, הן באופן חיובי והן באופן מאתגר.
המשכנו עם הגדרת הערכים שכיוונו אותה לעבר החלומות והמטרות שלה וכן להכרות עם השדון שלה שמנסה לחבל בניסיונותיה לממש אותם.
מכיוון שאריאל הביעה רצון לשפר את מצבה החברתי, נעזרנו ב"ערכת קלפים טיפוליים לאבחון מיומנויות חברתיות בתמונות" כדי להבין מאלו מיומנויות חברתיות שלה היא מרוצה, ועל אלו היתה רוצה לעבוד ולשפר. התברר, למשל, כי אריאל מודעת לכך שהיא מאבדת מידע בשיחה בגלל קשיי הקשב. בנות בד"כ מצטיינות בקליטה של רמזים קטנים ומהירים מילוליים ולא מילוליים שמעבירים אינפורמציה חשובה. כשיש ADHD היכולה הזו עלולה להיפגע. אריאל הבינה שקשיי הקשב שלה הם הסיבה לכך שהיא מרגישה פעמים רבות "מחוץ לעניינים" בשיחות ובמפגשים. בנוסף, ציינה אריאל גם את הקושי שלה לעקוב אחר המידע הרב במדיה החברתית, שמצריך גם זכירה של עובדות ושמות. היא הבינה כי ההצפה באינפורמציה מאוד מבלבלת אותה וגם גורמת לרגשות של לחץ וחוסר סבלנות.
דוגמות נוספות לקשיים שהתגלו בעזרת השאלון כללו קושי להיות אסרטיבית ולהפגין בטחון מול בנות גילה, קושי ליזום וקושי להצטרף לשיחות או לפעילויות. בנוסף, סיפרה, כי היא נעלבת בקלות כשמקניטים אותה או לא משתפים אותה לצד רגשות כעס שעולים בה כלפי הפוגעים. היא שיתפה כי היא מודעת לכך שכשהיא חשה כעס בעוצמות גבוהות היא עלולה לעשות דברים שאח"כ תתחרט עליהם.
כאן, היה חשוב להסביר לאריאל את המאפיינים הרגשיים של הפרעת הקשב, כולל הנטייה להרגיש רגשות בעוצמה גבוהה מאוד והנטייה למעברים חדים בין רגשות שנראים מנוגדים. דברנו על הקושי בשליטה ברגשות העוצמתיים ועל תגובתיות היתר בעקבות הסערות הרגשיות.
אריאל הסכימה ללמוד דרכים להירגעות, הרפיה והתמודדות קוגניטיבית עם רגשות עוצמתיים.
לאחר שהרגישה בטחון רב יותר ויכולת שליטה רגשית גבוהה יותר, היא הגדירה
מטרה בתחום החברתי:
'שיהיו לי 2 חברות טובות תוך 3 חודשים מהיום, שאוכל לבטוח בהן ולהנות לבלות איתן. אוכל לשוחח איתן על נושאים אישיים, והן יתעניינו בתחומי העניין שלי (לפחות באחד), ספורט, מוסיקה, סרטים וציור'.
השדון שגילתה אריאל היה גם הוא בנושא החברתי: יצור מפחיד שאומר לה: 'את לא כמו כל הבנות. את אחרת, את שונה ולא יהיו לך חברות שבאמת ירצו להיות אתך'.
לאחר הגדרת המטרה התמקדנו בהגדרת יעדים ולמידת מיומנויות ואסטרטגיות בתחום החברתי.
מתוך התחברות לערכים שלה אריאל תארה מה הציפיות שלה מחברה טובה ומי מהבנות בכיתה ומחוג הציור בו השתתפה יוכלו להיות בנות אליהן תרצה להתקרב.
למדנו אסטרטגיות להקשבה אקטיבית, לניהול שיחה, להצטרפות לשיחה ולפעילויות. מיומנויות השליטה הרגשית שרכשה סייעו לה מאוד לשמור על חזות בטוחה בעצמה ולהעז וליזום. בנוסף, ההיכרות שלה עם כישוריה לצד ההבנה שרבים מהקשיים שלה נובעים מהפרעת הקשב ולא מאופי רע או עצלנות וכי ניתן להגיע לשיפור העלו את תחושת הערך העצמי שלה. אריאל למדה להכיר בכישוריה הרבים ובכך שיש לה הרבה מה להציע כחברה בלי הצורך להדחיק את רצונותיה וצרכיה בתוך היחסים החברתיים.
אריאל הצליחה לעמוד ביעדים ובמטרה שהציבה לעצמה, ובנוסף לשתי החברות שרכשה בכיתה, החלה להרגיש הרבה יותר בנוח גם עם שאר הילדים בכיתה ואף בשכבה כולה. למרבית ההפתעה גם הציונים שלה השתפרו מאוד.
לסיכום, ההיכרות עם המופע הייחודי של ADHD אצל בנות הוא קריטי למתן טיפול מתאים ויעיל. כפי שצוין, חשוב להכיר בקושי באבחנה של ההפרעה וכן באפשרות הסבירה, שבד"כ דרגת ההפרעה אצל בנות עם ADHD היא חמורה יותר ממה שנראה כלפי חוץ. בנות רבות מאובחנות קודם עם חרדה ודיכאון ורק בגיל מאוחר יותר עם ADHD וחבל.
אבחון בזמן של הפרעת הקשב ופעלתנות היתר עשוי למנוע את ההידרדרות הרגשית והחברתית. היות שהקשיים החברתיים גורמים לכל כך הרבה סבל, חשוב שכמטפלים נעמיק בנושא בנות עם ADHD וניתן את המענה ההולם.
הדברים שאמרה אריאל בסוף התהליך מסכמים את הנושא היטב: 'כמו העצב הגדול שהיה לי קודם, ככה השמחה גדולה עכשיו. אני עדיין לא מאמינה שאני אחת מאלה שמזמינים אותן ושאומרים כן להזמנות שלי'.