באחת הסצינות החזקות ב"הקול בראש 2 " אומרת שמחה למבוכה:
""You can't just bottle us up (ראו תמונה) ובעברית: "את לא יכולה פשוט לשמור אותנו בבטן". הדברים נאמרים לאחר ש"מבוכה" כולאת את הרגשות שמחה, עצב, פחד, גועל וכעס בתוך בקבוק על פי ההוראה של מנהיגת הרגשות החדשים – "חרדה". "פחד" מגיב בזעקה: "we are suppressed emotions" .
הסצנה הזו, שמתייחסת לחוסר היעילות בהדחקת רגשות, ועוד סצנות רבות אחרות בסרט ההמשך מציעות הזדמנות נפלאה נוספת (אחרי הקול בראש 1) להכיר ולהעמיק בחמשת המרכיבים הבסיסיים של למידה רגשית-חברתית (SEL) ולתווך אותם באופן מרתק ומהנה לילדים ובני נוער. חמשת המרכיבים כוללים: מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית, כישורים בינאישיים וקבלת החלטות מושכלת.
אך לפני שאתייחס לחמשת המרכיבים של ה SEL וללמידה שהסרט מאפשר, אפתח במעט רקע על הסרט.
תחילת הסרט מפגישה אותנו עם ריילי בת ה 13, מתבגרת שמחה, חברותית, צחקנית ומצליחה. יש לה שתי חברות קרובות מאוד ויחד הן מהוות צוות מנצח במשחק ההוקי. רגע השיא שלהן קורה, כשמאתרת כישרונות בתחום, מציעה להן להצטרף בחופשת הקיץ, לפני תחילת התיכון, למחנה הוקי יוקרתי. במסגרת המחנה, מתברר, תבחר ציידת הכישרונות את השחקניות לנבחרת התיכון בשנה הקרובה.
אלא ש.. מהר מאוד העלילה מתחילה להסתבך, כשצליל פעמון גיל ההתבגרות נשמע מצלצל בקול גדול. מוחה של ריילי חווה טלטלה רצינית וחבורת רגשות חדשה ואינטנסיבית מצטרפת: חרדה, מבוכה, קנאה ושעמום/ריקנות.
לא עובר זמן רב וחרדה משתלטת על "קונסולת ההיגוי" במוחה של ריילי. הדבר קורה כשמסתבר לריילי, ממש לפני שהן מגיעות שלושתן למחנה ההוקי, ששתי חברותיה הטובות עוברות יחד באופן מפתיע לתיכון אחר. כתוצאה, ריילי מחליטה (בהשפעת חרדה) שהיא מוכרחה לדאוג לעתידה החברתי בתיכון, ולכן היא מתרחקת משתי החברות ומתקרבת לקבוצה היריבה, שמנהיגתה מציעה לה לשחק אתן. זו לא סתם מנהיגה, אלא שחקנית הוקי מוכרת, שכולם מעריצים. ריילי מוכנה לעשות הכול כדי לרצות אותה, את קבוצתה וכדי להבקיע שערים ולנצח.
בתוך האירועים הללו הכול כך אופייניים לגיל ההתבגרות נשזרים היטב המרכיבים של למידה רגשית חברתית:
- מודעות עצמית: הסרט מדגים היטב את הבלבול בתפיסת העצמי, את תהליך גיבוש הזהות בגיל ההתבגרות, את רכבת ההרים הרגשית, הניסיון להדחיק רגשות ואת השתלטות החרדה. החרדה מביאה את ריילי לאבד את העוגן הפנימי שלה ואת התפיסה שלה את עצמה כ"אני אדם טוב". היא מושפעת מאוד מלחץ חברתי, מחקה את הדמות הנערצת עליה, הופכת תחרותית בכל מחיר ומודעת פחות ופחות לצרכים, הערכים והרגשות האמיתיים שלה. כשהיא חווה התקף פאניקה עוצמתי במיוחד, יוצאים חמשת הרגשות שדוכאו ל"משימת חייהם" כדי להשיב לריילי את הדימוי העצמי החיובי שלה וכדי למנוע מריילי להיכנס לשיתוק מוחלט. ואכן, ריילי מתגברת על ההתקף, יוצאת ממנו מחוזקת ומעצבת תפיסה עצמית שלמה וחיובית יותר.
- ניהול עצמי: גיל ההתבגרות מביא אתו "קונסולה" חדשה, לא רק עם תוספת של רגשות חדשים שמנהלים אותה, אלא שהיא הרבה יותר רגישה למגע בכפתורים שלה. ריילי שעד לפני רגע היתה ילדה נעימה, שמחה, כייפית ואכפתית מאוד כלפי חברותיה והוריה, הופכת למרצה, מלאה בקונפליקטים פנימיים ומתקשה לשלוט ברגשותיה.
הסרט מדגיש את החשיבות הגבוהה של פיתוח טכניקות להתמודדות עם סערה רגשית, כדי שנוכל לעבור משברים בהצלחה, לשמור על העוגן הפנימי, לשמר מערכות יחסים יקרות לנו וליצור חדשות.
- מודעות חברתית: הרגשות הסוערים, שמשתלטים על ריילי מקשים עליה לא רק להיות מודעת לעצמה, אלא גם לגלות מודעות לרגשות אלו הסובבים אותה ולזהות את צרכיהם. בנוסף, מיקוד היתר בצרכיה שלה, להיות מקובלת ולנצח בתחרות, פוגע ביכולת השיפוט שלה של הנורמות המקובלות . התהליך שהיא חווה במהלך הסרט מביאים אותה לפתח את המודעות הזו, להצטער על מעשיה ולשנות את התנהגותה בהתאם.
- כישורי מערכות יחסים: הצופים מכירים את ריילי כחברה טובה, משתפת פעולה, שכיף לבלות בחברתה. גם מול ההורים היא מגלה כישורים בינאישיים טובים. אבל, כשהרגשות "החדשים" מתחילים להשתלט, ההתנהגות של ריילי משתנה ללא הכר. היא צועקת על אמה, פוגעת מאוד בחברותיה ומוכנה לבגוד בכל מה שהאמינה בו קודם, כדי לזכות בתחרות ולהתקבל לליגת ההוקי בתיכון החדש. באופן פרדוכסלי, השינוי בהתנהגותה של ריילי תחת ההשפעות של "חרדה" , "קנאה" ו"מבוכה" מפתחים אצל הצופה ראיה לא שיפוטית ואת היכולת לאמפתיה וחמלה. הצופה מבין שזו לא ריילי באמת, אלו לא הערכים שלה. זו החרדה שהשתלטה עליה וגורמת לה להתנהג באופן פוגעני כל כך. כמו שריילי לומדת לפתח חמלה כלפי עצמה ואמפתיה כלפי חברותיה לאחר שהיא מצליחה להתמודד עם התקף הפניקה שלה, כך מפתחים הצופים אמפתיה וחמלה כלפי מי שחווה התקפי חרדה, כולל הם עצמם וכשהתפיסה הזו מתרחבת היא מעודדת חשיבה פחות ופחות שיפוטית.
- קבלת החלטות אחראית: הסרט מדגים היטב איך קושי במודעות עצמית, קושי בניהול עצמי תוך השתלטות רגשות כמו חרדה, קנאה ומבוכה, ומודעות חברתית לקויה מעכבים אצל ריילי קבלת החלטות מושכלת. החרדה משתלטת עליה, מייצרת המון מחשבות ופתרונות לא יעילים ומשכנעת אותה לבחור במעשים לא אחראיים שלא נמצאים בהלימה עם מערכת הערכים האמיתית שלה. הצורך הבולט להשתייך, להיות פופולרית מביא אותה לחשוב שהיא מוכרחה להבקיע מספר גולים גבוה כדי שהמאמנת תחליט לבחור בה. היא נכנעת ללחץ החברתי של קבוצת הבנות הבוגרות יותר, פונה עורף לחברותיה הישנות, ועושה מעשה אסור, כשנכנסת להציץ ביומן המאמנת בלילה. למרבית המזל, היא מצליחה להתגבר על התקף הפאניקה שאחז בה ולאחריו היא משיגה איזון, מוצאת את העוגן הפנימי ומתחילה לקבל החלטות מועילות.
לסיום, "Inside Out 2" מזמין אותנו, כמחנכים ומטפלים, להתבונן מחדש על האתגרים הרגשיים של גיל ההתבגרות ולראות בהם הזדמנויות לצמיחה ולמידה. באמצעות הכלים של למידה רגשית-חברתית, אנו יכולים לסייע למתבגרים לנווט בסערות הרגשיות שלהם ולצאת מחוזקים ומוכנים יותר לאתגרי החיים.
אם אתם מעוניינים להעמיק בנושא, אני מזמינה אתכם לסדנת SEL של 3 ימים שתתקיים באוגוסט. בסדנה נלמד תוכנית מובנית של פיתוח כל 5 המימדים, כולל פיתוח מיומנויות שליטה עצמית וכן נסביר מה קורה במוח שלנו כשאנחנו בסערת רגשות לעומת כשאנחנו רגועים. נשלב תרגולים כיפיים מעולם המיינדפולנס תוך למידת מערכי מפגשים מסודרים, מובנים ופרקטיים ליישום מיידי באופן פרטני, קבוצתי וכיתתי. שימו לב! ההרשמה בהנחה עד ה 30/7/24. לפרטים הקליקו כאן