Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

מיינדפולנס באימון וטיפול ADHD – תיאור מקרה

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

גלעד, בן 23, הגיע אלי לאימון בעקבות משבר לאחר שנת לימודים ראשונה באוניברסיטה. לאורך השנה חווה כישלונות צורבים ולבסוף נמסר לו כי לא יוכל לעלות לשנה ב' בגלל ריבוי ציוני הנכשל. גלעד הגיב לכך בתחושות קשות מאוד שסבבו בעיקר סביב חששות כבדים מפני עתידו המקצועי והכלכלי, תחושת אובדן דרך ובלבול וירידה בהערכה העצמית .

id-10067188בפגישות הראשונות, הבחנתי כי גלעד מגלה סימפטומים רבים של ADHD מסוג קשב, כולל דחיינות ואי עמידה בלוחות זמנים, קשיי התארגנות משמעותיים וקשיי קשב. אבחון שביצע בעקבות המלצתי אישש דיאגנוזה של ADHD. גלעד לא היה מודע כלל לכך שיש לו סימפטומים של ADHD. בתיכון נחשב לתלמיד טוב . מעולם לא השקיע יותר מדי בלימודים, אך בשל האינטליגנציה הגבוהה שלו עבר את הבגרות עם ציונים טובים מאוד. בשנותיו בתיכון העסיק אותו יותר התחום החברתי בו חווה התמודדויות לא פשוטות.

בנוסף לאבחנה של ADHD ענה גלעד גם לקריטריונים של חרדה חברתית מתונה. זו באה לידי ביטוי בביישנות באירועים חברתיים, קושי ביצירת קשרים עם בנות המין השני,קושי לעמוד על שלו ולבטא אסרטיביות מול אנשים מוכרים ולא מוכרים וקושי בחשיפה עצמית. הוא התקשה גם ביצירת קשרים עמוקים ומספקים.

בחודשי האימון/טיפול הראשונים השתמשתי בכלים בסיסיים באימון בכלי CBT. גלעד גילה את הערכים שלו ולמד לזהות את המחשבות האוטומטיות השליליות שאופייניות לו.אלו כללו: חשיבה בשחור לבן, גילוי עתידות, הכללת יתר והדבקת תוויות. למשל: "עכשיו המשפחה שלי לא תעריך אותי. הם יחשבו שאני אידיוט תינוקי חסר סיכוי להצליח בחיים". "אני פחות מוצלח מאחרים בני גילי" ועוד. גלעד זיהה את השדון שלו כשדון "המפקד" שנוזף בו על כך שהוא משתרך מאחור, לא משיג הישגים כמו כולם, מתבטל, מפספס הזדמנויות, אך גם כמזהיר שיזהר לא לבלוט כדי שלא יראו כמה הוא לא מצליח, שישמר פן יצחקו עליו, כי הוא עלול לעשות משהו מביך במיוחד.

גלעד למד להתמודד עם המחשבות השליליות ועם השדון (היה חשוב להתייחס כאן גם לעבר, למקור התפתחות השדון על רקע ילדותו של גלעד ויחסיו עם הוריו), תוך שימוש בטכניקות קוגניטיביות התנהגותיות. בנוסף, הרחבנו מאוד את החלק של פסיכו-חינוך בנוגע להפרעת הקשב, הקשיים שבאים לידי ביטוי בשל הסימפטומים וכן היתרונות שיכולים להיות חלק מ-ADHD . גלעד למד טכניקות לניהול זמן, לארגון והתארגנות.

בעקבות ההתערבות חל שיפור מסוים בתפיסה העצמית של גלעד, בשביעות הרצון שלו מיחסיו החברתיים ובניהול הזמן וההתארגנות הכללית. יחד עם זאת הצמיחה בכל המישורים לא היתה מספקת. היה ברור, כי גלעד ממשיך לשפוט את עצמו, מתקשה לקבל חלקים מסוימים בעצמו, מתקשה להשלים עם האבחנה של ADHD וממשיך לייחס ביטויים כמו איחורים ושכחה של אירועים לכך שהוא ילדותי ולא חכם. הוא עדיין ביטא תחושות (אם כי בתדירות נמוכה יותר) כי הוא לא כמו כולם, הוא שונה, פחות טוב. הוא בילה יותר ונהנה יותר באירועים חברתיים, אך עדיין היתה הימנעות בחלק מהמקרים ולמרות השיפור בתפקוד חש כי הוא יכול לפעול יותר בכיוון ערכיו ולהשיג את מטרותיו באופן משמעותי יותר.

בשלב זה החלטתי להשתמש בפרצודורות של מיינדפולנס, שנהוגות בשיטות של (MBCT (mindfullness-based cognitive therapy ומותאמות לבעלי ADHD . זאת, כדי לסייע לגלעד ללמוד לקבל את ה-ADHD שלו, ללמוד לקבל את עצמו ולאהוב את עצמו עם הסימפטומים ועם מכלול התכונות והמאפיינים שמגדירים את מי שהוא ולהיות מוכן לחשוף את עצמו לקרובים אליו וכך להרגיש קרוב יותר ושייך יותר. תחום נוסף היה תחום ישיר של ADHD: לסייע לו להיות ממוקד יותר בתחום הלימודים החדש שבחר באוניברסיטה, להסכים ליטול ריטלין ולהיות מוכן לקבל את השימוש באסטרטגיות לניהול זמן כדי להתגבר על הדחיינות שלו. (גם הדחיינות נבעה, בחלקה, מחוסר אמון שלו ביכולותיו ובסיכוייו להצליח).
השתמשתי, כאמור, בטכניקות שמתאימות יותר לבעלי ADHD. טכניקות אלו דורשות זמן תרגול קצר של 5-15 דק', הן משלבות תנועה והן משחקיות יותר.

הסברתי לגלעד כי מיינדפולנס פירושו להיות ברגע הזה,
מתוך כוונה, עם פתיחות, סקרנות, ללא שיפוטיות.

 

התחלנו בתרגיל היכרות ראשון של אכילה מודעת, אחריו עברנו לתרגיל של קשב ל-5 החושים ולאחר מכן למדיטציית בסיס של הקשבה לנשימה. כבר בתחילה גלעד דיווח כי התרגילים אומנם מוזרים לו, אך בסה"כ הם נעימים. לראשונה, תוך כדי תרגול תרגיל הקשיבות לנשימה, הפך מודע לקשיי הקשב שלו באופן ברור ועוצמתי. כשכיוון את הקשב והמודעות שלו לנשימה, הבחין שהקשב שלו נודד פעמים רבות מאוד למחשבות מגוונות ואסוציאטיביות. הוא שם לב לזרם המחשבות שלו.

הדגשנו את החשיבות של להניח לשיפוטיות ולהיות סקרנים לגבי איך שהמוח שלנו עובד. להיות סקרנים לגבי המחשבות שלנו והרגשות שלנו ולקבל אותם. בהמשך גלעד למד להקשיב לצלילים ולתחושות גוף ולעגן את המודעות שלו ב-3 העוגנים העיקריים: קול נשימה וגוף, תוך כדי החלפה ביניהם כל מספר דקות. הוא החל לתרגל תרגילי קשיבות למחשבות, לרגשות (דוגמה לתרגיל בנספח 1) ולמד לאפשר לעצמו לחוש התלהבות, קבלה, סליחה, סבלנות ואהבה כלפי עצמו וכלפי הסובבים אותו.

גלעד התבקש לתרגל לפחות מדיטציה אחת פעם ביום (5-15 דקות ביום).

לאחר כחודש של תרגולי מיינדפולנס אפשר היה להבחין בשינוי. גלעד החל לכוון את המודעות שלו למשימות לימודיות ותוך כדי כך החל להיות הרבה יותר מודע למוסחות שלו. לאט לאט למד לשלוט בקשב שלו ולהחזיר אותו מהר יותר למשימות בהן התכוון להתמקד. השינוי הלך והתרחב ולאחר כ-10 שבועות ניכרו שינויים משמעותיים:

גלעד החל לראות את עצמו כעצמאי, בוגר יותר, מעניין, שווה לחבריו. הוא יזם יותר אירועים חברתיים, הפך אקטיבי יותר באירועים ונענה להצעות בתחום. בנוסף, דיווח על שיפור בתחום הלמידה, כולל יכולת להתמקד לאורך זמן רב יותר, יכולת גבוהה יותר לדחות סיפוקים וכן חל שינוי אצל גלעד במוכנות שלו להשתמש ביומן ולנהל את הזמן. השיפור בציונים בסוף הסמסטר היווה גושפנקא לדיווחים של גלעד על תפקודו.
לסיכום, המקרה של גלעד מדגים את יעילות התוספת של טכניקות מיינדפולנס בטיפול ואימון עם מבוגרים צעירים בעלי ADHD. תימוכין ליעילות הטכניקות מופיעים יותר ויותר בספרות המחקר בתחום. למשל, במחקר של לידיה זילובסקה ושות' (2008) מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס בו השתתפו 24 מבוגרים עם ADHD ו-8 מתבגרים, נמצא כי תרגול מיינדפולנס בקבוצה פעם בשבוע במשך 8 שבועות עם תרגולי בית הביא לשיפור מובהק סטטיסטית במבחנים קוגניטיביים שבדקו קשב ממוקד ויכולת להתעלם מהסחות. שאלוני דיווח עצמי הראו שיפור מובהק סטטיסטית לגבי סימפטומים של ADHD, חרדה, דיכאון ולחץ. בשנים האחרונות הפך השימוש בטכניקות מיינדפולנס שכיח יותר ויותר בטיפול ותוצאות המחקרים בטיפול בכלל ועם ADHD בפרט מעידים כי הטכניקות, כשעושים בהן שימוש נכון, הן יעילות ומבטיחות.

————————————————
נספח 1:

מדיטציית מחשבות כמו עננים בשמים

מיינדפולנס - מדיטציית מחשבות כמו עננים בשמיםשבו בנוחות ועצמו עיניים. הפנו את הקשב שלכם לנשימה.
דמיינו שמים כחולים רחבי ידיים עם עננים לבנים ששטים וחולפים בהם.
הרגישו את המודעות שלכם כאילו היתה השמים הכחולים, רחבה וגדולה כמו השמים. בתוך המודעות הזאת אתם יכולים לראות את המחשבות שלכם והרגשות שלכם כאילו היו עננים באים והולכים.

ברגע שאתם רואים את המחשבות או הרגשות שחולפים ממש כמו עננים תלו על כל ענן כזה שם של המחשבה או הרגש. למשל:, "או, יש כאן דאגה", "עצב", "היזכרות"
שימו לב כי כמו עננים, גם המחשבות שלכם יכולות לחלוף להן מהר או לאט. הן יכולות להיות קשורות זו לזו, או לצוף להן בנפרד. הן יכולות להיראות קלות ואווריריות או כהות וכבדות.

כשאתם צופים במחשבות שלכם ששטות, תראו אם אתם יכולים להרגיש את הרווח ביניהן. הרווח הזה, החלל של מודעות פתוחה, הוא מקום בו תוכלו להבחין ולבחון את המוח שלכם, החשיבה שלכם. זהו המקום ממנו ניתן לציין מחשבות ורגשות, אך לבחור לא לפעול על פיהם.

כשאתם עושים את התרגיל הזה, קל ללכת לאיבוד בחשיבה, ללכת לתוך העננים ולהתעטף בתוכן של המחשבות והרגשות. בכל פעם שזה קורה, העבירו את הקשב לנשימה שלכם וקרקעו את עצמכם ברגע הזה. אז חיזרו להתבונן במוחכם.

שתפו חברים:



פוסטים נוספים :

פסיכו-חינוך לADHD
פסיכו-חינוך ל ADHD

פסיכו-חינוך ל ADHD בשנתי הראשונה להתמחות כפסיכולוגית חינוכית הזהירה אותי מחנכת לילד בכיתה ב', לגביו ביקשה יעוץ, לא לומר לילד מה שם

לקריאה נוספת »

לקבלת מאמרים ומידע על השתלמויות וקורסים

דילוג לתוכן