"נעה שאלה אותי איך הציור שציירה ולא יכולתי לשקר לה. אמרתי לה שהוא לא משהו. יכול להיות שהיא נעלבה, אבל ממש קשה לי לשקר. הכי חשוב לי זה להיות כנה ולומר את האמת. שהיא לא תחשוב שאני שקרנית ולא תסמוך עלי". תמר בת ה 12 מגיעה אלי לטיפול כי היא לא מרוצה מהחיים החברתיים שלה. היא מאוד אקטיבית, משתתפת בחוג ריקוד, חברה בתנועת נוער, אך אין לה חברות או חברים קרובים. לעיתים היא מרגישה שאף מתרחקים ממנה והיא שומעת על אירועים חברתיים שקרו רק בדיעבד, כשהיא מבינה שאותה לא הזמינו. האירוע עם נעה, שתיארה תמר, נותן את אחד ההסברים למצבה החברתי. לתמר נטייה להתבוננות דיכוטומית והיא מתקשה לראות מצבים שנמצאים בתחום האפור. בבחירה בין לומר רק את האמת ובין כל אלטרנטיבה אחרת, ברור לה מה נכון: 'אם אני לא אומרת את כל האמת, אני משקרת וזו התנהגות פסולה ולא חברית'.
תמר תיארה אירועים נוספים, בהם נושא אמירת האמת היה העניין המרכזי. למשל היא סיפרה שהיא מתקנת ילדים בכתה או בתנועה מול כולם כשהם אומרים דברים שלדעתה אינם נכונים. תיאור האירועים הנוספים שחזרה וסיפרה הבליט את הצורך להתמקד תחילה בנושא אמירת האמת וכך עשינו.
ראשית, הסברתי לתמר שהיא צודקת בכך שהיא רואה בכנות בין חברים ואנשים בכלל ערך חשוב. למעשה, איימי קאדי Amy Cuddy)) , מתארת בספרה Presence (2015), המבוסס על מחקר ארוך שנים, שני קריטריונים לרושם ראשוני, שהם חום ויכולת. אלו הם שני הקריטריונים שהמוח שלנו מתעכב עליהם, כשאנחנו מכירים אדם חדש ועל פיהם נכריע אם נרצה להמשיך לבסס את הקשר. ד"ר קאדי מגדירה חום כ" האם אני יכול לסמוך על האדם? האם הוא משדר אמינות או חוסר כנות? האם הוא מפגין קרבה או ריחוק? אגב את המונח יכולת היא מתארת כקשור לבדיקה האם האדם נתפס בעינינו כחכם ומיומן. הקריטריון הראשון שקשור באמון, אמינות וכנות הוא החשוב ביותר והמקור לכך, לפי קאדי, הוא אבולוציוני. מטעמים הישרדותיים אנחנו שואפים להקיף את עצמינו באנשים שנוכל לסמוך עליהם ונוכל לחוש ביטחון לצידם.
קריטריון היכולת, כאמור, חשוב מאוד גם הוא, אך רק לאחר שהאמון התבסס.
המשכתי והסברתי לתמר שהנקודה המבלבלת כאן היא איך אנחנו מגדירים כנות ויצירת אמון בהקשר של יחסים חברתיים ובינאישיים. בהקשר הזה חשוב מאוד לקחת בחשבון איך הדברים שאנחנו אומרים ישפיעו על האחר. לפעמים לומר את האמת לגבי מה שאנחנו חושבים עשוי דווקא לגרום לנו להיתפס מאוד לא אמינים מבחינה חברתית. הסברתי לה שהתנהגויות אלו גורמות לילדים בכיתה או בתנועה להרגיש שהם לא יכולים לבטוח בה שלא תבייש אותם ולכן הם בוחרים להתרחק ממנה.
הסברתי לה שאני קוראת לכנות שאנשים מחפשים בהקשרים חברתיים "כנות חברתית". כלומר, יש כנות אבסולוטית, לומר את האמת ורק את האמת, ויש כנות חברתית. האחרונה היא התנהלות שכולנו נעריך במצבים חברתיים והיא גורמת לנו לבטוח באדם שמבטא אותה, לבטוח שיהיה מספיק נאמן לנו ולא יגרום לנו להרגיש מובכים או מושפלים. כשילדים נמצאים בכיתה, בהפסקה, בטיול צופים או בכל סיטואציה חברתית שהיא, הם עשויים לחוות תחושת סיכון מסוימת. בכל רגע נתון דברים שילדים אומרים או עושים או אפילו איך שהם נראים או מתלבשים יכולים לגרור הערות מבישות או מביכות. לכולנו הרבה יותר קל להגיע לאירועים חברתיים בהם אנחנו יודעים שיהיו אנשים שלא יפגעו בנו וישפילו אותנו. אם, לעומת זאת, אנחנו יודעים שיש אדם אחד או יותר ש"אוהב להגיד את כל האמת בפרצוף" נרגיש, כנראה, הרבה פחות ביטחון להגיע לאירוע או שנקפיד להתרחק מאותו אדם.
לעיתים, יש מצבים בהם חשוב שנגיד את האמת כדי לעזור לחברים חברתית ואז "הכנות החברתית" תתבטא באמירת דברים לא נעימים אך בפגיעה מינימלית. כלומר, נחליט שכדאי לומר לחבר/ה דברים שלא יהיה לו נעים לשמוע כדי לחסוך ממנו פגיעה גדולה יותר בהמשך. למשל, נלחש לחברה קרובה באוזן שהיא צריכה לקנח את האף. התנהגות כזו דווקא תגביר את תחושת הביטחון של החברים כשהם בקרבתינו.
כמובן שחשוב להבדיל בין שקרים מכוונים מראש, שמטרתם לעשות לנו חיים קלים ולפטור אותנו מצרות לבין שקרים שמטרתם לא לפגוע באחר או לא לייצר קונפליקט לא רצוי. אז מה צריך להנחות אותנו כשאנחנו מחליטים לא לומר את כל האמת?
עקרונות מנחים לשימוש ב"כנות חברתית":
נשתמש בשקרים כשאנו חושבים שלהגיד את כל האמת יגרום לאחר מבוכה, בושה, פגיעה ברגשותיו.
כשלהיות כן ב 100% יגרום למצב מאוד לא נעים או קונפליקט.
לא נשקר כדי להתחמק מצרות ומלקיחת אחריות.
אין פירוש הדבר שהרגשות והמחשבות האמיתיים שלנו לא חשובים, אלא שאנחנו עושים פילטרינג, סינון של חלק מהרגשות והמחשבות כדי לא לפגוע או ליצור קונפליקט. ממש כמו שעובד מסנן מים, נסנן את מה שיוצא לנו מהפה. נקפיד לא לפלוט סתם שיקוף של מה שעובר לנו בראש, אלא מלים מסוננות ואמפתיות שמטרתן לגרום לאחר להרגיש בטוח חברתית ולא מאוים.
למשל, אמירה מסוננת יכולה לכלול תוכן שהוא כן ואמיתי מתוך כלל הדעה שלנו על נושא מסוים. למשל, אם החברה מעריצה זמרת מסוימת שאת חשובת שהיא איומה, את יכולה לומר: "כן לזמרת הזו יש טעם ממש טוב בבגדים", או "הקול שלה מאוד עוצמתי".
לאחר ההסברים התחלנו בתרגול סיטואציות היפותטיות וממשיות.
דוגמות לתרגול סיטואציות היפותטיות:
1. חברה שלך הזמינה אותך להצגה בה הופיעה. בהצגה היה לה תפקיד מאוד צדדי והיא גם לא שיחקה כל כך טוב. עם סיום ההופעה היא רצה אלייך בהתלהבות: "נו, איך שיחקתי? כמו שחקנית אמיתית, נכון?"
מה תעשי? תאמרי את האמת באופן ישיר, או תגיבי עם "כנות חברתית"? (כאמור, הסברתי, כי כנות חברתית פרושה לומר דברים שהם לא ממש אמת או את האמת, אך בעדינות רבה ובאופן עקיף).
מה חשבתי
אמת או "כנות חברתית" והסבר
מה אוכל לומר
כמה מאכזב. היא מדברת על ההצגה הזו ועל החזרות כבר כמה שבועות ובסוף כזה תפקיד קטן ואפילו אותו לא שיחקה מי יודע מה..
כנות חברתית שהיא לא ממש אמת. היא כ"כ השקיעה בהצגה הזו והיתה כ"כ גאה בתפקיד שלה. אני לא רוצה לפגוע ברגשות שלה.
כן, ההצגה היתה ממש אירוע גדול! איזה כיף לך שהיית חלק מהדבר הנהדר הזה!! מתאים לך לעמוד על הבמה! נראית מאוד יפה
2. איבדת את המפתח לבית בדרך חזרה מביה"ס ואתה יודע שההורים מאוד יכעסו כשתספר להם. אתה מגיע הביתה, מצלצל בדלת ואמא שואלת מדוע לא השתמשת במפתח שלך כדי לפתוח. מה תעשה?
מה חשבתי
אמת או "כנות חברתית" והסבר
מה אוכל לומר
ממש מתחשק לי לשקר כדי שאמא לא תכעס ואולי אפילו תעניש.
איאלץ לומר את האמת
אני לא יודע איך, אבל המפתח פשוט נפל לי מהכיס בדרך הביתה. אלך שוב לחפש אותו.
3. הילד שיושב לידך בכיתה חזר משיעור התעמלות מזיע מאוד. הריח מאוד מפריע לך. מה תעשי?
מה חשבתי
אמת או "כנות חברתית" והסבר
מה אוכל לומר
הריח פשוט בלתי נסבל! איך הוא לא מביא חולצה להחלפה.
כנות חברתית – האמת באופן עקיף. יועיל לו לדעת שהוא צריך להחליף חולצה, אחרת כולם יתרחקו ממנו.
אתה יודע, אמא שלי תמיד מזכירה לאחי לקחת חולצה להחלפה בימים שיש שיעורי ספורט וגם דיאודורנט. הוא מאוד מזיע וזה לא נעים. ככה הוא יכול להחליף את החולצה ולהתרענן.
4. אחד הילדים בכיתה מנסה לפתור בעיה בחשבון ליד הלוח ולוקח לו המון זמן. כל הילדים מסתכלים ואת יודעת את התשובה. בשבילך זו בעיה ממש קלה ופתרת אותה מיד. מתחשק לך לצעוק: "זו שאלה כ"כ פשוטה. איך אתה לא יודע. התשובה היא…" מה תעשי?
מה חשבתי
אמת או "כנות חברתית" והסבר
מה אוכל לומר
איך הוא לא מצליח? הוא לא העיפרון הכי מחודד. ממש מתחשק לי לומר: ' זו שאלה כ"כ פשוטה. התשובה היא…'
כנות חברתית היא פשוט לשתוק ולא לומר דבר.
שותקת
5. חבר שלך קיבל סירוב מבחורה אותה הזמין לדייט. אתה מכיר אותו כאדם חכם, מצחיק וכייפי. כעת הוא נראה ממש מצוברח ושואל: "זה בגלל שאני נמוך, נכון"? אתה חושב שזו כנראה הסיבה שקיבל את הסירוב, אך לא יכול לדעת בוודאות. מה תעשה?
מה חשבתי
אמת או "כנות חברתית" והסבר
מה אוכל לומר
היא בטח סירבה לצאת אתו כי הוא נמוך. ממש חבל שהיא לא הסכימה להכיר אותו יותר. הוא אחלה בחור.
כנות חברתית שהיא לא ממש אמת. מכיוון שאתה לא באמת יודע את הסיבה, אלא רק משער, אין טעם לגרום לו להרגיש רע יותר.
ההפסד כולו שלה. אם הייתי היא הייתי יוצא איתך (:
לאחר תרגול עם המצבים הנ"ל עברנו לתרגול עם מצבים אמיתיים מחייה או כאלה שאפשרי שתיתקל בהם.
לאחר התרגולים תמר דיווחה שהיא ממש עשתה שינוי בהתייחסות שלה לחברים ולסובבים אותה בכלל. היא התחילה לחשוב הרבה יותר על מה האחרים חושבים או מרגישים ואיך הם עלולים להרגיש אם תתקן אותם או תאמר להם בדיוק את מה שהיא חושבת. היא החלה לשים לב מתי לה נוח יותר במצבים חברתיים וראתה שגם היא בעצם נהנית ומחבבת יותר ילדים שאומרים לה דברים שנעים לה לשמוע לגבי עצמה.
התרגול סייע לה מאוד והיא הפכה הרבה יותר מודעת לרגשות האחר ולצורך שלה לעצור, לחשוב ולפעול רק אחרי ששקלה את האופנים בהם תגובותיה ישפיעו על האחר.
שמנו לב שהיו פעמים בהם לא לגמרי ידעה לשים את הגבול והפכה מרצה מדי או שנכנסה ללחץ ואז אמרה דברים שלא התכוונה אליהם. הוספנו למידה של הרפיות וחשיבה יעילה ותמר שמה לב שבהדרגה מעמדה החברתי משתפר. היא יצרה חברויות עמוקות יותר והוזמנה ליותר ויותר אירועים חברתיים.
לימוד דרכים להקניית כלים בתחום החברתי הוא אחד הנושאים שנלמדים בקורס "אימון CBT ל ADHD. אם אתן/ם נשות או אנשי מקצוע שמעוניינים ללמוד פרוטוקול מסודר, מובנה ויעיל לפי מודל ייחודי לעבודה עם ADHD, בתכנית היחידה בארץ שמשלבת כלים מעולם האימון ומעולם הטיפול, מזמינה אתכם להקליק כאן כדי לקבל מידע על הקורס "אימון CBT ל ADHD". מחזור 33 הקרוב מתחיל ב 7/3/24 ויתקיים בימי חמישי אחה"צ בזום. בשל המצב: שני שיעורים נוספים בנושא התמודדות עם חירום וטראומה- ללא עלות
