Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content

חוזרים לביה"ס- take 1

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

גם אם לא היתה קורונה, החזרה לביה"ס השנה, עם חגי תשרי לכל אורך החודש הראשון ללימודים, תיראה כמו סט צילומי סרט בו חוזרים על הסצינה "חוזרים לביה"ס" שוב ושוב ושוב.
מקווה שלא, אך סביר שנוכחות הקורונה בחיינו תגרום, מן הסתם, למצב להיות מורכב יותר.
במאמר הקצר הזה חשוב לי להדגיש דווקא את נקודות האור.

אז אמנם שגרה וקביעות הן עם ערך גבוה מאוד, במיוחד עבור תלמידם עם ADHD אך יש גם יתרון לתחילת שנה מקרטעת כזו. וכמו שכתבתי, ממש כמו שמצלמים את אותה סצינה שוב ושוב כדי לשפר בכל פעם, כך אפשר לראות גם את ההתחלות הקטנות בכל כמה ימים בתשרי הבא עלינו לטובה, כהזדמנויות חדשות לתלמידים לשפר ולהשתדרג ולקנות או לארגן את כל מה שנשכח ב"take" הראשון. הדבר מאפשר התרגלות הדרגתית למצב החדש.

כמטפלים ומאמנים חשוב שנהיה מודעים לאופנים בהם ניתן להיעזר בהפסקות שהחגים מזמנים לנו בין 12 ימי הלימוד, כדי לסייע למשפחות לשפר ולשדרג את לוח הזמנים, הכללים וההרגלים בבית. הפסקות החגים יוכלו לשמש גם למנוחה וגם לבחינה מחדש של קביעת שעת השינה המועדפת, שעת היקיצה הנכונה כדי להספיק ולהגיע בזמן, וכן לקביעת לו"ז מדויק יותר של התארגנות בוקר, צהרים וערב תוך קביעת זמן מוגדר להכנת ש.ב. ולמידה למבחנים (לקבלת כלים פרקטיים ליישום, מצרפת כאן בסוף המאמר חלקים מתוך "9 עקרונות הזהב להתמודדות עם ADHD בעת הקורונה", שכתבתי, בנושא "סמכות, גבולות, עיצוב התנהגות").

למשפחות ה"מאחרות להתארגן" מאפשרים החגים המוקדמים לארגן לקראת סצינת ה "חוזרים לביה"ס" האחרונה, ממש אחרי סוכות, את פינת העבודה בבית עם שולחן מסודר, מדפים פנויים וכל הציוד הלימודי שסוף סוף יירכש במלואו. את ההפסקות בלמידה בביה"ס ניתן גם לנצל להבנת הפערים הלימודיים שנוצרו בחודשי הקורונה, לבדיקה באלו מקצועות קיימים הפערים הגדולים יותר, וכן כדי למצוא את הפתרונות המתאימים כדי לצמצם אותם. בנוסף, היכרות ראשונית עם ילדי הכיתה בימים הראשונים של השנה, תוכל להיות בסיס להעמקת קשרים בזמן חופשות החגים תוך הזמנה למשחק או פעילות אחרת מחוץ לביה"ס. במקרה של קשיים בתחום החברתי, אפשר יהיה לנצל את חופשת סוכות לתרגול מיומנויות, שנלמדו בטיפול/אימון, עם ילדים מהכיתה.

יתרון נוסף ממנו יוכלו תלמידים ליהנות בשנה"ל הקרובה נמצא דווקא באתגרים הלימודיים, הנפשיים והחברתיים להם היו ההורים עדים בחודשי הקורונה הארוכים. למשל, הורים רבים לילדים עם ADHD נחשפו לראשונה לעוצמת הקשיים הלימודיים ו/או הרגשיים-נפשיים של ילדיהם.
לראשונה, הם קיבלו הצצה לחיי בית הספר של ילדיהם, שגם אם לא שיקפו לימודים בתנאים רגילים, בכל זאת סיפקו מידע לגבי יכולות קשב וריכוז במשימות לימודיות, הרגלי למידה, אסטרטגיות, כישורים, ידע, או מחסור בהם…
היעדר מסגרת לימודית וחברתית יציבה העצים אמנם את הקשיים, אך גם חשף מול ההורים את הצורך בזיהוי מדויק ומקצועי של הקשיים ובמתן טיפול הולם. וכך, לפחות בחלק מהמשפחות, חודשי הלמידה בבית סייעו בחיפוש ובמציאת שיטות ואסטרטגיות יעילות להתמודדות. למשל, הורים גילו את היתרון בחלוקת משימה גדולה לתת משימות, את כוחם של חיזוקים שניתנים לאחר ביצוע משימות, עד כמה הארכת זמן לביצוע משימות באמת מועילה, איך משפיעים רעשים על התפקוד, מה עושה הטיפול התרופתי, וכו'.
ההתנסויות האלה, שאולי הכבידו מאוד בחודשי הקורונה הארוכים, יכולות להיות כעת, בתחילת שנה"ל, יעילות במיוחד כדי ליצור שיתוף פעולה פורה ומדויק בין סביבת הבית וסביבת ביה"ס.
כך, ההורים יכולים להביע יותר אמפתיה והערכה למורים, לאחר שהתנסו בעצמם בחוויה של "להיות מורה" מול ילדים, שמתקשים להיות קשובים ולמלא את המשימות. ההורים בעלי הפרספקטיבה החדשה (דברים שרואים מכאן לא רואים משם) עשויים להיות במקום של הבנה עמוקה יותר לגבי העולם הבית ספרי. למשל, הם יכולים לראות אחרת את הצורך של הצוות לקבל מידע מדויק לגבי הקשיים וגם לגבי תחומי החוזק כדי להתאים את התנאים וההתערבות באופן המיטבי.  עם הידע והניסיון שצברו הם יכולים לדייק את הצרכים של ילדיהם וכן לתרום מניסיונם לגבי מה כן עובד ולהציע עזרה.
חשוב מאוד, אם כן, ליזום מפגש עם צוות ביה"ס, ראשית עם המורה המחנכת ומאוחר יותר גם אנשי צוות נוספים כדי לגבש תכנית מסודרת למהלך השנה. לשני המפגשים יש להגיע עם אבחון מסודר. במפגש הראשון עם המחנכת, המטרה היא לגלות אמפתיה ולגייס אותה לשיתוף פעולה. מומלץ:

1.      לבטא רגשות: "לאור השנה וחצי החולפות, אנחנו מודאגים, אנחנו מרגישים שקשה לילד/ה שלנו. שהו/יא חסר/ת בטחון, בודד/ה… את מאוד משמעותית עבורו/ה. אנחנו זקוקים לעזרתך.

2.      להעביר מסר של רצינות, אכפתיות ולקיחת אחריות. לספר מה עשיתם עד כה, להציג בקשה לשת"פ ולא לשדר ציפייה שכל האחריות תיפול על כתפי המורה.

3.      לתת למורה מקום: במקום להציע לה הצעות טיפול, לשאול מה היא מציעה לעשות, ואז להציע לחשוב יחד מה אפשר לעשות ולשתף עם מה שמצאתם שעובד מניסיונכם.

לאחר החגים כדאי, לפי הצורך, לשקול מפגש כולל יותר, עם הצוות החינוכי שיכלול גם את היועצ/ת, פסיכולוגי/ת, מנהל/ת וכל איש צוות נוסף רלבנטי. למפגש יש לבוא מוכנים עם מידע אבחוני, דפי מידע מתומצתים בנוגע ללקות ולקשיים של הילד, מטרה ברורה והמלצות מפורטות כתובות בשפה פשוטה. חשוב לקבוע טווח זמן שבו מתמקדים בביצוע המטרה ומצפים לשיפור.

דוגמות למטרות יכולות לכלול: הגעה בזמן לשיעור, התנהגות הולמת בכיתה ובהפסקה (והפחתת אירועים תוקפניים), הגדלת זמן עבודה עצמית בכיתה (ביצוע משימה אחת לפחות בשיעור) שיפור התארגנות בחומר הלימודי/ציוד (הבאת ציוד, הוצאת ציוד לקראת השיעור) וכו'

חשוב ביותר לשמור על קשר קבוע, של לפחות פעם בשבוע דרך מייל, ווטסאפ, שיחת טלפון וכו'. מומלץ לקבוע פגישת מעקב לאחר 6 שבועות מזמן הפגישה הראשונה עם צוות מצומצם יותר הכולל מחנכת, יועצת, הורה, כדי לבדוק האם יש התקדמות מבחינת המטרה. ולא לשכוח מילה טובה לא רק לילדים, אלא גם למחנכת ולצוות!

מאחלת לכולנו סרט "חוזרים לביה"ס" אופטימי עם סוף טוב!! שתהיה לנו שנה בריאה, מוצלחת, רגועה ושמחה!!

נספח מס 1: פרק מתוך "9 עקרונות הזהב להתמודדות עם ADHD בעת הקורונה", שכתבתי, בנושא "סמכות, גבולות, עיצוב התנהגות"
"ילדים ומתבגרים בכלל וילדים עםADHD  ולקויות למידה בפרט זקוקים לתשומת לב, אהבה, תמיכה והכלה וכן לסמכות וגבולות ברורים. הסמכות והגבולות הברורים מעניקים לילד עוגן ברור ומאפשרים לו מרחב בטוח בו הוא יכול להתנהל בחופשיות ולפתח את עצמאותו. כל ילד, ובמיוחד ילד עם ADHD, שקשה לו להתמקד ולמצוא בתוכו את העוגן הפנימי, זקוק מאוד להכוונה מבחוץ כדי שיוכל להרגיש בטוח. כשהורים מציבים גבולות הגיוניים, הילד חש בטוח לבדוק דברים חדשים, לנסות, כי הוא יודע שהוריו יעצרו אותו לפני שיהיה מאוחר מדי. הגבולות שמציבים ההורים מאפשרים לילד לפתח בהדרגה את הגבולות הפנימיים שלו.
דברים אלו נכונים תמיד, אך בתקופה עם כ"כ הרבה חוסר וודאות וחוסר שליטה שכולנו חווים, הדברים נכונים כפליים.
הורים רבים היום מאמינים, כי הם צריכים להיות "חברים של הילדים". חלק מההורים נעים בין עמדת ה"סמרטוט" לעמדת ה"נבוט" (מושגים של חיים עמית, בספרו "הורים כמנהיגים"). הם וותרנים מדי עד שהתנהגות הילד הופכת חסרת רסן לחלוטין ואז הם נותנים את ה"נבוט". כתוצאה מהמעבר ההורי בין 2 הקצוות הילד חש מבולבל לגמרי, הדימוי העצמי שלו נפגע וההתנהגויות השליליות רק מחמירות.
הסוד הוא באיזון בין הפעלת סמכות והצבת גבולות ריאליים ובין גילויי חום, הכלה, הבנה והקשבה. כמנהלי הבית עליכם להגדיר את הכללים לפי החזון המשפחתי שלכם, הערכים שלכם והמטרות שלכם. כללים יכולים להתייחס לנושאים כמו: מתן כבוד לבני הבית, שעת שינה מוגדרת, הכנת שיעורי בית, סידור החדר, חלוקת תפקידים בבית, וכו'. גם בזמן החירום בו אנו נמצאים עדיין חשוב להיצמד לערכים שחשובים לכם כהורים.

כדי שהכללים ישתרשו, יש צורך לחלק משימות לתת-משימות, להתמיד ולגלות אורך רוח וסבלנות.
ילדים עם
ADHD זקוקים לחיזוקים מידיים על התנהגות רצויה, במיוחד כשעליהם לעבור מפעילות מהנה כמו צפייה בטלוויזיה לפעילות מהנה הרבה פחות כמו הכנת שיעורי בית.
קשה להם לפעול למען יעד בטווח ארוך. לקות בתפקודי זיכרון עלולה למנוע מהם לזכור את הצעדים לקראת השגת היעד ולכן יש צורך בחלוקת המשימות ליעדים קצרי טווח.

לשם כך, הורים בהדרכתי משתמשים בטבלאות לעיצוב התנהגות שנבנות באופן אישי עבור כל ילד ומאפשרות לו ללמוד את סדר היום הרצוי. בטבלאות אלו מצוינות הפעולות לפי הרצף בו הן אמורות להתבצע עם החיזוקים שהילד יקבל כשיבצע אותן.

עבור ילד עם ADHD מתן חיזוקים ופרסים הוא לא מותרות!! זו הדרך ללמד אותו רצף פעולות ולהביא אותו לידי ביצוען באופן המיטבי והקצר ביותר. חשוב להדגיש, כי הרעיון הוא לחזק התנהגות רצויה ופחות לתת עונשים על התנהגות לא רצויה. עונשים הם כלי מוטל בספק מבחינת הערך החינוכי שלו, וודאי אם הם ניתנים בתכיפות. עונשים מזיקים לקשר, מורידים את הדימוי העצמי של הנענש ובעיקר לא מלמדים מה כן צריך לעשות.,

נוכל להשתמש בעונשים הרבה פחות, אם נשתמש בניסוח שונה, בו אנו למעשה מציגים את הסיטואציה כמצב בו ניתן להרוויח פרס. "אם תסדרי את החדר, כמו שסיכמנו, תוכלי לקבל ארטיק. היום כבר לא סידרת, לא נורא. מחר אם תסדרי- תוכלי לקבל". זאת, במקום לומר: "את מקבלת עונש עכשיו, כי לא סידרת את החדר! את לא מקבלת ארטיק!".

טבלאות עיצוב התנהגות עם מתן חיזוקים חיוביים מאפשרים לילדיכם לעשות שינוי התנהגותי, צעד אחר צעד. שינויים התנהגותיים, גם אם הם קטנים מתחילים לחולל שינוי במחשבות. הילדים מתחילים לראות את עצמם כמבצעים, מסוגלים ובעלי כוחות. מחסום הדחיינות והאי-עשייה נשבר, והדבר מגביר את הסיכויים שימשיכו ויבצעו גם את הצעדים הבאים. בתקופה זו הכנת הטבלאות וסדר היום הם ממש הכרחיים כדי להשיג איזון ולהחזיר תחושה של שליטה בחיים הן עבורכם ההורים והן עבור הילדים.

דוגמה לטבלת עיצוב התנהגות ערב של ילד בכיתה ו':

מדי יום נספרות הנקודות שהילד הצליח להרוויח לאחר שביצע את ההתנהגויות שבטבלה. עם הנקודות שהרוויח (ורק אלו שהרויח. אין הלוואות!!!) הוא מוזמן "לרכוש" פריבילגיות.

התנהגויותנק'אבגדהוש
ערב        
18:30- מסדר מחברות וספרים10       
19:00- מסדר תיק5       
19:30- מסדר שולחן לארוחת ערב ומפנה בסיום הארוחה10       
20:30- נכנס להתקלח10       
21:00  רסן10       
10:15- נכנס למיטה10       
נקודות בונוס        
עושה מטלות בבית בלי שמבקשים10       
קורא 20 עמודים בספר20       
סה"כ אפשרי (בלי בונוסים)85 נק' בערב       

טבלת פריבילגיות- להכנה עם הילדים

זכויותנקודות
שעה של מחשב/טלויזיה25
2 חמצוצים20
אופניים3000
ערב סרט עם פופקורן200

נספח 2: פרק מתוך "9 עקרונות הזהב להתמודדות עם ADHD בעת הקורונה", שכתבתי, בנושא "הנהיגו סדר יום"

עיצוב התנהגות ניתן ליצור באופנים שונים. דוגמה ליישום פשוט: שנית מתקשה בלמידה עצמאית היא מבקשת שאמא או אבא ישבו איתה ויעזרו לה בלמידה ובהכנת השיעורים. כדי לעזור לה להפוך עצמאית יותר ניתן להכין טבלת עיצוב התנהגות עבור שנית מתחת לטבלה המשפחתית באופן הבא:

אם שיעורי הבית בחשבון כוללים 15 תרגילים, ניתן לחלק ל 3 תת-משימות של 5 תרגילים כל אחת. בין כל תת משימה ניתן להכניס הפסקה של 5 דק' לפי הצורך. מומלץ להשתמש בטיימר.

התנהגותנקודות
פתרון 5 תרגילים עם אמא2 נק'
פתרון 5 תרגילים באופן עצמאי5 נק
15 דק' של לימוד מדעים עם אמא2 נק'
15 דק' של לימוד מדעים באופן עצמאי5 נק'

כך, שנית יכולה להרוויח בבוקר זה 10 נק' אם תפתור את כל התרגילים במתמטיקה עם אמא ותלמד 30 דק' מדעים ועד 25 נק' אם תמלא את כל המשימות באופן עצמאי.

שתפו חברים:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email


פוסטים נוספים :

תמיד שמחה לשמוע ממך

דילוג לתוכן