חשיבות הנוכחות ההורית במשפחות עם ADHD

השבוע משכה את עיני כותרת במאקו: "ישראל במקום האחרון במדד הזמן המשותף בין הורים לילדים". הנתון נאסף במסגרת מחקר, שפרסמה בימים אלו, קרן ברל כצנלסון, שבדק 33 מדינות החברות ב-OECD. במחקר נמצא כי ישראל נמצאת במקום האחרון ברשימה בכל הנוגע לזמן משותף של הורים עם ילדיהם!!

הנתון הזה מצער מאוד באופן כללי ועבור משפחות עם ילדים עם ADHD הוא מצער כפליים.

בילוי זמן איכות משותף הוא ממש הכרחי להתפתחותם של הילדים, במיוחד במשפחות עם ADHD.  אם ההורים מנצלים את הזמן בתבונה (ראו מדריך הורים מפורט מצורף) מגיעים רווחים רבים מעבר להנאה מהרגע, במיוחד עבור ילדים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD). למשל:

1. שיפור התקשורת והקשר, כניסה לעולם הרגשי של הילד

בילוי משותף תוך כדי פעילות שגם הילד וגם ההורה נהנים ממנה מייצר הזדמנות נפלאה להיכרות הדדית מעמיקה יותר, ראיית החוזקות של הילד, להעמקת הקשר, וכן להעמקת תחושת שייכות ומשמעות. על ידי בילוי ממוקד יחד, ההורים יכולים ליצור הזדמנויות לשיח פתוח וכן לבניית אמון. גם ההורים וגם הילדים לומדים להקשיב, להביע את עצמם ולהבין טוב יותר את הצרכים, האתגרים, המחשבות והרגשות של האחר. מצד ההורים ההבנה המעמיקה משפרת את יכולתם להעניק תמיכה והכוונה יעילה לילדיהם.

2. הערכה עצמית מוגברת

עצם הבילוי המשותף, במיוחד אם מתקיים באופן שוטף וקבוע עם פידבקים חיוביים שההורים מבטאים תוך כדי הבילוי, מגבירים אצל הילד את ההערכה העצמית. הדבר קריטי עבור ילדים עם  ADHD, שנאבקים לעתים קרובות עם תחושות של ירידה בערך העצמי, תחושות של חוסר התאמה או תחושה שהם מאכזבים כל הזמן אחרים.

3. ניהול התנהגות

שיפור התקשורת והקשר מאפשר להורים להפוך לדמויות משמעותיות, אולי אף מודל לחיקוי, שהילד יתאמץ מאוד לא לאכזב. כשהקשר משתפר לילד יש מה לאבד אם ההורה כועס עליו. מצב עניינים כזה הוא קרקע מצוינת כדי להפעיל תוכניות של עיצוב התנהגות או טכניקות אחרות לעידוד התנהגות רצויה וחיזוק התנהגויות חיוביות בזמן אמת.

4. פיתוח יכולת הילד לוויסות רגשי

איכות הקשר בין הורה לילד קשורה קשר הדוק לפיתוח יכולתו של הילד לנהל רגשות. כאשר להורים ניתנת הזדמנות להפגין הבנה רגשית, מעורבות ועידוד, הדבר משפיע לטובה על יכולות הוויסות הרגשי של ילדם (עינב ושות', 2024). נוצרת התקשרות בטוחה בין ההורה לילד והדבר מספק בסיס ללימוד מיומנויות יעילות של ויסות רגשות (עינב ושות' 2024).

בהקשר זה יש לציין את השפעתם של כישורי הוויסות הרגשי של ההורים על התפתחות הכישורים בקרב הילדים, במיוחד כשמדובר בילדים עם ADHD (ובסבירות גבוהה לפחות אחד מההורים סובל מההפרעה). מחקרים מראים כי הורים מווסתים משמשים מודל לתגובות רגשיות מווסתות, מספקים מבנה ותמיכה עקביים ומשתמשים באסטרטגיות יעילות כדי לעזור לילדים לנהל את רגשותיהם (עראבי ושות' 2020). כשההורים מתקשים בעצמם בתחום זה, הקושי של הילדים עלול להחמיר.

5. השפעה על התפקוד החברתי וההתנהגותי

מחקרים מצביעים על כך שלנוכחות ומעורבות ההורים יש השפעה בולטת יותר על התפקוד החברתי וההתנהגותי של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז בהשוואה לאלו ללא ההפרעה. Mikami et al.  (2010) מצאו, למשל, כי חיברות הורים עם הורים אחרים והקלה על אינטראקציות עמיתים של הילד ניבאו יחסי עמיתים טובים יותר לילדים, כפי שדווח על ידי מורים ועמיתים. בהלימה, מעורבות הורית נמוכה יותר קשורה למספר מועט של פגישות משחק לילדים עם ADHD, מה שעלול להגביל את הזדמנויות ההתפתחות החברתיות שלהם (Griggs @ Mikami, 2011). בנוסף, לחוסר נוכחות ומעורבות הורית עלולות להיות השפעות שליליות משמעותיות על ילדים עם ADHD. למשל, דחייה מצד ההורים וחוסר חום קשורים לרמות גבוהות יותר של תסמיני ADHD ובעיות התנהגות (Maric @ Bogels, 2019 ).

6. השפעה על התפקוד האקדמי

הסימפטומים של ADHD משפיעים לעיתים קרובות על התפקוד הלימודי, במיוחד כשיש גם לקויות למידה (בקרב כ 50% בקרב אלו המאובחנים עם ADHD). מעורבות הורית, שנעשית באופן נכון ומותאם (לא מוגזמת או מלחיצה) קשורה בהישגים אקדמיים גבוהים יותר אצל ילדים עם ADHD. מעורבות כזו כוללת: תמיכה רגשית ועידוד, הדרכה לגבי מיומנויות ארגוניות, ניהול זמן, הרגלי למידה, ביסוס ותחזוק שגרה(Rogers et al., 2009) ((condo et al, 2022. בנוסף, מעורבות הורים קבועה מאפשרת מעקב הדוק יותר אחר ההתקדמות הלימודית של הילד, שת"פ עם בית הספר וקבלת התאמות מתאימות כדי לתמוך בצרכי הלמידה של ילדם ((Dupont, 2021.

לצד היתרונות הרבים שיש לנוכחות הורית, וכפי שכבר נרמז לעיל, תסמיני ADHD של הורים עלולים לפגוע באפקטיביות של פעילויות משותפות. במקרים כאלה ההורים יוכלו להפיק רבות מלמידת אסטרטגיות להתמודדות עם התסמינים שלהם עצמם (ראו במדריך ההורים המצורף). קשיים של הורים יכולים לבוא לידי ביטוי באופנים הבאים:

1. קושי לשמור על עקביות בבילוי הזמן המשותף. הגדרה של יום ושעה קבועים בשבוע למפגש זה תשפר את הסבירות שהמפגש לא יתפספס.
2. אימפולסיביות הורית וקשיי ויסות הוריים עלולים להתבטא בתגובות של ביקורת ושיפוטיות במקום הכלה, עידוד וחיזוק.
3. כאוס בבית: תסמיני ADHD של הורים תורמים באופן משמעותי לכאוס בבית, שעלול להפריע ליצירת המרחב הרגוע והמאורגן לאינטראקציה משמעותית.
4. שביעות רצון הורית מופחתת: תסמיני ADHD של האם מנבאים דירוגים נמוכים יותר של שביעות רצון הורית והשפעה הורית נתפסת (Friedrich et al. 2017). ירידה זו בסיפוק עשויה להשפיע על המוטיבציה והמעורבות של האם בפעילויות הורה-ילד.

ממצאים אלו מדגישים את חשיבות ההתייחסות לתסמיני ADHD של ההורים בעת תכנון ויישום פעילויות או התערבויות של הורה-ילד עבור משפחות המושפעות מהפרעות קשב וריכוז. תמיכה ואסטרטגיות מותאמות עשויות להיות נחוצות כדי למקסם את היעילות של פעילויות אלו.

לסיכום, נוכחות הורית וזמן איכות הורה-ילד קבועים הם קריטיים לניהול התסמינים של ADHD ולשיפור הדינמיקה המשפחתית. בילוי הזמן יחד לא רק מחזק את מערכת היחסים בין הורים לילדים ומעמיק את הקשר, אלא גם משפר את הדימוי העצמי של הילד ומשפיע לטובה על התפקוד בכל התחומים: הרגשי, החברתי ההתנהגותי והלימודי. כמטפלים בתחום יש לשים את נושא הנוכחות ההורית על סדר היום ולתמוך בהורים, תוך מתן כלים ואסטרטגיות מתאימות כדי שיוכלו להתמסר לבילוי זמן עם ילדיהם.

אם  אתן/ם נשות או אנשי מקצוע שמעוניינים לדעת לא רק איך לסייע להורים במשפחות עם ADHD, אלא גם ללמוד פרוטוקול מסודר, מובנה ויעיל לעבודה עם ADHD לפי מודל ייחודי, שמשלב כלים מעולם האימון ומעולם הטיפול, מזמינה אתכם להקליק כאן כדי לקבל מידע על הקורס "אימון CBT ל ADHD". מחזור 35 הקרוב מתחיל ב 24/2/25 ויתקיים בימי שני אחה"צ בזום.