אימון מתבגרים עם AD(H)D בעלי קשיים חברתיים

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

(פורסם בפסיכואקטואליה, אוגוסט, 2006).

מתבגרים רבים עם AD(H)D מדווחים על קשיים חברתיים משמעותיים ואף על תחושות ניכור חברתי ובידוד. סימפטומים הקשורים ל-ADHD כמו, חוסר קשב,  היפראקטיביות, סף תסכול נמוך, קושי בדחיית סיפוקים, קושי בשמירה על הכללים וקושי בהתארגנות, מתפרשים לעיתים באופן שגוי ע"י הסביבה. הם עלולים להיתפס כתכונות אופי שליליות, כגון חוסר אכפתיות, גסות-רוח, אגואיזם וחוסר מוטיבציה. ילדים אלה מגיעים לגיל ההתבגרות כשמאחוריהם שנים של תסכול בתחום החברתי וזאת בנוסף לתסכול במישור הלימודי, שפעמים רבות נפגע אף הוא בשל ההפרעה.  בתקופה זו, בה הם אמורים לפתח ולהגדיר את זהותם העצמית ולהכשיר עצמם לקראת אוטונומיה, בולטים ביתר שאת חוסר האונים הנלמד ותחושה של חוסר שליטה בחייהם. במקרים אלו, מטרות האימון העיקריות הן לסייע במציאת הדרך להגברת תחושת השליטה, מעבר להתנהלות פרו-אקטיבית והקניה של מיומנויות חברתיות.

ירון* בן ה-17 אובחן עוד בהיותו בן 8 כסובל מ-ADHD , דיסלקציה וקשיי זיכרון.
הוא פנה לטיפול CBT בשל דימוי עצמי נמוך במישורי חיים שונים, כולל הופעתו החיצונית, מעמדו החברתי וכישוריו הלימודיים. לאחר שנים של תסכול הוא חש צורך בשינוי בעיקר בתחום החברתי. כדי לסייע לירון להשיג שליטה רבה יותר בחייו, היה על ירון (ועלי כמאמנת), כצעד ראשון, להכיר את עצמו טוב יותר. הוא למד להבחין בין התחומים והנושאים בחייו בהם הוא יכול לשלוט ובין אלו לגביהם אין לו שליטה ולכן עיסוק בהם לא יביא לשינוי. ירון למד להכיר את הערכים החשובים לו, את נקודות החוזק והחולשה שלו ואת האופן בו הפרעת הקשב ולקויות הלמידה באות אצלו לידי ביטוי ומשפיעות על תפקודו החברתי. למשל, הוא הפך מודע לכך שהוא מגיב לאירועים שונים באופן אימפולסיבי או לכך שקצב עיבוד המידע המילולי האיטי שלו מקשה עליו להצטרף לשיחה ולהבין תוך זמן קצר על מה מדובר, כך שהוא חש בד"כ "מחוץ לענינים".

זיהינו יחד אמונות שליליות שנשא עמו. למשל: "אין סיכוי שאבין אי פעם על מה בני כיתתי מדברים בשיחות שלהם" "כולם יודעים איך למצוא נושאים לשיחה, רק אני לא".  לצד זאת, הוא החל להכיר בתכונותיו החיוביות ואף הגדיר את עצמו כיצירתי, בעל חוש הומור, חכם, נאמן לחברים ואוהב לעזור ובעל מוטיבציה גבוהה לקחת אחריות על חייו ולגרום לשינוי.

לאחר היכרות זו, יכול היה ירון להגדיר לעצמו מטרות לטווח קצר וארוך. אצל רבים מהסובלים מקשיי קשב וריכוז יש קושי ביצירת דימוי מנטלי של העתיד ולכן הם מתקשים בבניית מטרות לטווח ארוך. תוך כדי האימון, באמצעות הרפיות ודמיון מודרך, הצליח ירון לדמות את עצמו בעתיד, לאחר שכבר השיג את המטרות. המטרה לטווח ארוך שהגדיר היתה: "להרגיש שייך לחבורת הבנים והבנות בכיתה, כלומר להיות מעודכן ברכילויות, להיות מוזמן למסיבות, לצאת לבלות עם חברים מהכיתה בכל סופשבוע ולהתראות עם חברים מהכיתה אחה"צ לפחות פעמיים בשבוע". דוגמות לתת-מטרות שנוסחו בכל שבוע והוגדרו כדי להוביל בהדרגה למטרת העל היו: "במהלך השבוע הקרוב אשב עם בני החבורה אליה אני מעוניין להצטרף בשתי הפסקות לפחות בכל יום. תת המטרה הבאה היתה: "אשב עם בני הקבוצה בשתי הפסקות לפחות ואציע נושא אחד לשיחה לפחות או בדיחה אחת.

חשוב לציין, כי הכלי שמניע את תהליך האימון, התשאול, הוא משמעותי במיוחד כשמדובר באימון ADHD. כידוע, שאילת שאלות היא מפעילה, יוצרת תחושת אחריות, תחושת שליטה במצב ואווירה של שיתוף ולא של שיפוטיות. כאשר, תוך כדי התהליך, המתאמן עם הפרעת הקשב לומד לשאול את עצמו שאלות פתוחות ולא שיפוטיות, הוא גם לומד לעצור, לחשוב מראש ולתכנן. כלומר,הוא לומד לרכוש את הדיבור הפנימי, את ה"רווח" בין הגירוי לתגובה, שהיו חסרים לו. במקום לשאול "למה יש לי כזה מזל רע?" "איך אני יכול להיפגע"? ירון למד לשאול " מה אני לומד מהאירוע שהיה על עצמי?" מה אני יכול לעשות אחרת בהזדמנות דומה בעתיד? "מי או מה יעזרו לי כדי להגיע למטרה"? "מי או מה יעכבו אותי"? "איך אתגבר על העיכוב"?

תוך סיעור מוחין, פיתחנו יחד אסטרטגיות וכלים שיעזרו לירון להשיג את המטרות והיעדים שגיבש לעצמו. מיקדנו, בעזרת שאלון נובוטני (Novotny, 1999), שאלון לדיווח עצמי על כישורים חברתיים את צרכיו במישור החברתי.  השאלון כולל דיווח לגבי התחומים הבאים: נימוסים בסיסיים, כישורי תקשורת מילוליים ולא מילוליים, תחומי חולשה בתקשורת, כישורי ארגון, עקביות ואמינות, שליטה עצמית, ידע, יחסים וטיפוח עצמי. מיקוד תחומי החוזק והחולשה הוביל את ירון, בעזרתי,  לרכישה של מיומנויות חברתיות, כולל מיומנויות של יצירת קשר עם אדם חדש, מיומנויות הקשבה, מיומנויות של הצטרפות לשיחה ועידוד שיחה תוך שיקוף תוכן ורגשות. ירון בחר להשתמש ביומן לרישום ימי הולדת של חברים ובני משפחה, לרישום האירועים החברתיים אליהם הוזמן ולתיעוד אירועים חברתיים אותם יזם. שליטה באימפולסיביות הושגה תוך תרגילים של מיקוד קשב
התהליך לווה בויסות ובקרה, כלומר בדיקת תוצאות, מתן חיזוקים, ותכנון ההמשך.

השינוי שחל אצל ירון במהלך 4 חודשי ההתערבות היה דרמטי. הוא שינה את הופעתו החיצונית, כולל תספורת ואופן לבוש, החל להתאמן במכון כושר וחש הרבה יותר בנוח במצבים חברתיים שונים.  הוא הצליח להשתלב בשיחות בהפסקות, החל לשוחח שיחות ארוכות בטלפון, הכיר את הרכילויות הכיתתיות, הוזמן למסיבות ונהנה מהן  ויזם אירועים חברתיים. הוא אפילו החל לגלות כי להיות "אחד מהחברה" פירושו גם לחוות קונפליקטים בין ערכים שחשובים לו: האם להיענות לבקשת החברים "ולהבריז" משיעור או להישאר בכיתה וללמוד תוך סיכון מעמדו החברתי החדש.

* שם בדוי

ד"ר איריס ברכוז – מטפלת CBT, אימון CBT לבעלי ADHD לילדים ומבוגרים והכשרות והשתלמויות למטפלים ומאמנים.

שתפו חברים:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email


פוסטים נוספים :

חנוכייה חברתית ו ADHD
חנוכייה חברתית ו ADHD

נתחיל במשחק, אותו אני נהנית לשחק עם מטופלים שמגיעים אלי בחנוכה: החנוכייה החברתית: תוך שימוש בערכת המיומנויות החברתיות בתמונות, אני מבקשת מהמטופלים

לקריאה נוספת »

תמיד שמחה לשמוע ממך

דילוג לתוכן