Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

עולם העבודה ו ADHD

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

עולם העבודה ו ADHD

עובד הייטק בן 32, מאובחן עם ADHD, הגיע אלי לאימון לאחר שעבד כשנה כמתכנת בחברת הייטק ונאבק כדי לשרוד בחברה. הוא נראה שפוף כשהגיע, וסיפר שהחליט לקבל עזרה, כי הבין שחייו בעולם העבודה רחוקים מדי מהחלומות שהיו לו.
הפרויקטים לא עניינו אותו מספיק והוא התקשה מאוד להתרכז ולסיים אותם בזמן. מה שבתחילת דרכו בחברה קרץ לו, מתן עצמאות גדולה לעובדים, בלי צורך לנהל דיווח יומיומי לגבי הפרויקטים, התגלה כחרב פיפיות. קשיי ההתנהלות שלו וניהול הזמן הובילו לדחיינות מתמשכת ולקושי רב בביצוע משימות. הוא התקשה מאוד בקביעת סדרי עדיפויות ולא הצליח לנהל את היום שלו. החרדות שחווה בעבר בתקופת התיכון חזרו, והוא הרגיש לחץ רב. בנוסף, הוא הגיע באיחור לעבודה כמעט מדי יום, ואף הרבה לקחת ימי חופש באמתלות שונות. ראש הצוות שלו לא רק שלא ניסה לעזור או לעודד, אלא הרבה לבקר אותו, לבטא חוסר שביעות רצון מתפקודו באופן תדיר, ואף עשה זאת לעיני הצוות כולו. את העובד ליוותה תחושה שבכל רגע תגיע שיחת הפיטורין מהמנהל, מה שלמרבית הצער קרה לבסוף.

ניב בן ה 33, מאובחן עם ADHD, עובד גם הוא בחברת הייטק והחוויה שלו בעולם העבודה שונה לגמרי. הוא מספר על אווירה טובה ומפרגנת בצוות, על מנהלים שמתלהבים מהיצירתיות שלו, יכולת ההסתכלות האחרת, האנרגטיות שלו והנדיבות שלו. הוא מגיע עם אנרגיות גבוהות בכל בוקר וסוחף אחריו את העובדים האחרים. העידוד מצד המנהלים מניע אותו לתת את כל כולו והוא נשאר לאחר שעות העבודה כשיש צורך.
בנוסף, הפרויקטים ברובם מעניינים עבורו ומה שעוד עוזר לו מאוד בהתמודדות עם הדחיינות הוא דווקא "הפיקוח" שיצרה ההנהלה. העובדים מתבקשים לתעד בקצרה מדי יום את ההתקדמות בפרויקטים השונים. כשהם לא עושים זאת, המזכירה טורחת לציין זאת בפניהם (כעזרה, לא כביקורת) ובכך מצמצמת אצלו את הדחיינות.
מה שמשפר את המצב הוא, שניב במודעות גבוהה להפרעת הקשב שלו ולהשפעה שלה על חייו בכלל ועל עולם העבודה שלו בפרט. הוא מצויד באסטרטגיות וכלים שעוזרים לו מאוד בהתמודדות.

אולי כבר ניחשתם…ניב הוא הכוכב הראשי בשני התיאורים…הסיפור שלו ממחיש באופן ברור את הקיצוניות שנוכל למצוא אצל אנשים עם ADHD בעולם העבודה. גברים ונשים עם ADHD יכולים להיות גם מוצלחים מאוד במקום עבודתם, לחיות בסיפוק ולזכות בהערכת המנהלים וגם להיכשל כישלון חרוץ ולהגיע לפיטורין. את ההבדל יחרצו בדרך כלל הגורמים הבאים (אך לא רק):

1. בחירת מקצוע מתאים שמחד לאדם יש תשוקה גדולה לגביו והוא מאוד מאוד מתעניין בו ונהנה לעסוק בו ובנוסף יש לו גם את הכישורים המתאימים. הנושא הוא קריטי מכיוון שאנשים עם ADHD מתקשים לגייס מוטיבציה לעשייה כשהעניין שלהם במשימה אינו גבוה. כמובן שגורם נוסף הוא ההיתכנות של עבודה באותו מקצוע והיכולת להשתכר ממנה.
חשוב לציין זאת, כי לאנשים עם ADHD עלול להיות קושי בהתנהלות כלכלית, אך זה נושא למאמר נוסף.

2. מקצוע מעורר ריגוש– נושא נוסף שקשור במוטיבציה להתמיד בעבודה ולהשקיע בה בקרב חלק מהמתמודדים עם ADHD  הוא מידת הריגוש שהמקצוע מציע. ככל שהריגוש גבוה יותר, כך עולה ההתלהבות. כך למשל, נוכל לראות, שלחדרי מיון בבי"ח מגיעים פעמים רבות לא רק החולים שבגלל ה ADHD הם נפצעים יותר, אלא גם אנשי צוות שמעדיפים את הריגושים ואת מועדי הדד ליין המאוד קצרים… מאפיינים אלו הופכים כל משימה לחשובה ודחופה ובכך מונעים דחיינות ומעלים את המוטיבציה לביצוע.

3. בחירת מקום עבודה עם תרבות ארגונית וניהולית מתאימה. יצירת אקלים מיטבי בארגון, בו ההנהלה מחד מעבירה מסר של עידוד, חיזוקים ופירגון לצד כללים ודרישות ברורות מצד שני. כלומר, העובדים מצד אחד נדרשים למלא משימות באופן מובנה ותדיר, אך מאידך זוכים לקבלת תמיכה, עזרה ואוזן קשבת. בנוסף, יש ארגונים בהם הכישורים שמאפיינים אנשים עם  ADHD כמו, אנרגטיות, יצירתיות, חדשנות, יזמות ולב רחב ונדיב,  זוכים להערכה ולפירגון ולהכרה שאלו כישורים שקשה ללמוד אותם ולכן קשה למצוא מספיק עובדים שיוכלו להציע אותם. במקומות עבודה אלו יש בד"כ מוכנות "לספוג" את הקשיים האופייניים ל ADHD ולספק להם פתרונות.

במקום עבודה כזה העובד יוכל להגיע עם בקשה כמו: "כדי שאוכל להצליח יותר, אני מבקש להגיע שעתיים אחרי כולם ולעזוב שעתיים מאוחר יותר, כי אני לא במיטבי בשעות הבוקר וזקוק לשקט מוחלט למשימות החשיבה, אותן אוכל לעשות בצורה הטובה ביותר בשעות הערב המאוחרות".

4. למידת אסטרטגיות להתמודדות עם הקשיים.
כאמור, חשוב מאוד שהעובדים יהיו מודעים לכל הקשיים שנובעים מ ADHD ועשויים להשפיע עליהם בעולם העבודה וללמוד אסטרטגיות כדי להתמודד אתן. קשיים אלו יכולים לכלול:
– קשיים בניהול זמן, תעדוף משימות, תכנון לו"ז, דחיינות,
– קושי להתרכז בזמן מילוי המשימות וסיום משימות, במיוחד אם הן משעממות ומונוטוניות
– קשיי ארגון, בלאגן במשרד, שכחנות
– קשיים רגשיים, כולל חוויה רגשית שאינה בפרופורציה לאירוע ותגובות רגשיות מוגזמות
– נטייה לחשיבה שלילית ויחוס כוונות שליליות לאחר
– אימפולסיביות מילולית והתנהגותית, כולל התפרצויות מול קולגות, לקוחות ואף דמויות  סמכות
– קושי לפעול לפי כללים ונהלים
– תנועתיות יתר

ובחזרה לניב:

ניב, בתחילת האימון ביקש להבין איך יוכל בכל זאת להצליח בעולם העבודה. הוא רצה ללמוד דרכים כדי להגיע מוכן יותר למקום העבודה החדש. הוא רצה מאוד להצליח בפרויקטים, לעמוד בזמנים ולזכות בהערכת הממונים עליו. הסברתי לו את התנאים אותם צריך לחפש וליצור כדי שיוכל להשיג את מטרתו.

ניב בילה שבועות בחיפושים אחר מקום עבודה, שיתאים לו יותר הן מבחינת אופי הפרויקטים והן מבחינת התנהלות המקום והיחס לעובדים. במקביל, בילינו את שלושת החודשים עד למציאת העבודה בפסיכו-חינוך על  ADHDובהבנת החוזקות והכישורים לצד הקשיים, הנובעים מהפרעת הקשב. ניב הבין שהוא צריך לבדוק את המידה בה הממונים מחפשים אדם עם יצירתיות ודמיון, מקום בו יש אפשרות לפרויקטים מגוונים, נסיעות, וגמישות בשעות. בנוסף, הבין ניב שעליו לבדוק את ההתנהלות הבינאישית, את היחסים בין הממונים לעובדים, ובינם לבין עצמם, קבלת תמיכה ופירגון מההנהלה, וזאת לצד ניהול מאורגן ויציב שיספק את המסגרת הברורה לה הוא זקוק.

נושא שני בו התמקדנו היה החשיבה הלא יעילה שאפיינה את ניב לגבי עצמו והאחרים. כמו רבים עם ADHD פיתח ניב עם השנים חוסר אמון בעצמו ובכישוריו. ההסבר הפסיכו-חינוכי עזר לניב להבין טוב יותר איך המוח שלו עובד. כלי ה CBT סייעו לו לפתח חשיבה יעילה יותר כלפי עצמו והסובבים ולהגיע לוויסות רגשי יעיל יותר. בשלב הבא עברנו לאימוץ אורח חיים שמאפשר לאנשים עם ADHD לתפקד באופן מיטבי. הצגתי בפניו את ראשי התיבות משתפ"ר © : מ=מסכים  ש=שינה  ת=תזונה  פ=פעילות גופנית ר=רפואי, (כלומר, טיפול תרופתי) ואף הצגתי בפניו מחקרים שמצביעים על ההשפעה של כל אחד מהגורמים על הסימפטומים של ADHD. ניב החל להקפיד על שעות השינה, למד להרחיק את מסך הפלאפון מהשולחן כשרצה להתרכז בדבר מה לאורך זמן, ואף התקין אפליקציה שמונעת שימוש יתר באינטרנט. הוא נרשם לחדר כושר וניסה לבדוק את ההשפעה של טיפול תרופתי להפרעת קשב.  

כשניב החל את עבודתו במקום החדש, הוא גילה שהיה לו הרבה יותר קל להתרכז ולהתמיד בסיום המטלות, גם בגלל שינוי אורח החיים וגם כיוון שהפרויקטים היו מעניינים עבורו. בנוסף הסתבר שהוא ממש מצליח וסוחף במתן פרזנטציות והמנהל הישיר שלו החל להאציל עליו מתן של יותר ויותר הרצאות הן מול הצוות והן מול חברות חוץ. ההתלהבות של ניב סחפה את העובדים והוא החל להנות מפופולריות רבה.

בנוסף, למד ניב טכניקות לניהול זמן יעיל, להתארגנות ויצר לעצמו רוטינות. את העבודה בה יש צורך בריכוז הגבוה ביותר הוא למד לשמור לסוף היום, זמן בו הוא דווקא חש עירני יותר ושרר הרבה יותר שקט במשרד. ניב למד להשתמש בטיימר כשישב לעבוד וקבע לעצמו זמנים למענה על מיילים וטלפונים. הוא נעזר במזכירה שסיננה עבורו את השיחות, ותזכרה אותו לחזור למתקשרים לפי הצורך. בימים בהם העבודה היתה מונוטונית יותר, הקפיד לקחת הפסקות רבות ושילב בהן תנועה ואף הליכה קצרה מחוץ למשרד.

כפי שניתן לראות, חייו של ניב בעולם העבודה עברו מהפך. ניב היה מוכן לצלול לעומק כדי להבין את הפרעת הקשב שלו, להשקיע מאמצים רבים במציאת מקום עבודה מתאים ולעשות שינויים משמעותיים באורח החיים. לאחר שחווה תחושות של תסכול גדול וחוסר ערך במקום העבודה הקודם, הגיע מוכן ליצירת שינוי בחייו. למרבית המזל התוצאות לא אחרו לבוא.  

לסיום, כשילדים, מתבגרים וסטודנטים עם ADHD עוברים ל"פאזה" הבאה, ונכנסים לעולם העבודה הם פוגשים התמודדויות חדשות שלא תמיד הם ערוכים להן . כאן אין התאמות, תוספת זמן או מועדי ב'.
מצד שני, עולם העבודה יכול להיות מקום בו לאנשים עם ADHD יש אפשרויות בחירה נהדרות שלא התאפשרו להם בשנות ביה"ס. שלא כמו בביה"ס שם היו מחויבים להגיע בשעה מסוימת, ללמוד מקצועות מסוימים עם מורה מחנכת שנבחרה ע"י ההנהלה בבי"ס שכונתי, בעולם העבודה יש הרבה יותר אפשרויות.
החוכמה היא להיות מודעים באופן מעמיק לכישורים ולמגבלות ולבחור בהתאם.

שתפו חברים:



פוסטים נוספים :

פסיכו-חינוך לADHD
פסיכו-חינוך ל ADHD

פסיכו-חינוך ל ADHD בשנתי הראשונה להתמחות כפסיכולוגית חינוכית הזהירה אותי מחנכת לילד בכיתה ב', לגביו ביקשה יעוץ, לא לומר לילד מה שם

לקריאה נוספת »

לקבלת מאמרים ומידע על השתלמויות וקורסים

דילוג לתוכן