הפרעות קשב וריכוז ילדים. סיבות לאי לקיחת התרופות וההתמודדות

הקושי עצמו:

• שיפור התפקוד נעשה בהדרגה – לעיתים השיפור בתפקוד הוא הדרגתי והמטופלים לא ערים מספיק לשינויים שקורים בהתנהלותם.
• שיפור יכולות לא מקושר לתרופה – הם לא מקשרים בין היכולת שלהם להתרכז, ללמוד, להתארגן ולהתנהל חברתית טוב יותר ובין לקיחת התרופה.
• לפעמים התרופה לא משפרת תפקוד – חשוב גם לציין שיש מקרים בהם זו אכן המציאות, והתרופה, למרבית הצער, לא גורמת לשום שיפור או גורמת לשיפור מועט שלא מצדיק את אי הנוחות שנגרם מתופעות הלוואי.
• תמיד חשוב לבדוק עלות מול תועלת וטבלת ניטור מאוד מסייעת בכך.

התמודדות יעילה: 

טבלת המצב עם תרופה לעומת המצב בלי תרופה – כאן טבלת ניטור של הימים והשעות עם ובלי טיפול תרופתי יכולה לעזור. בטבלה ננטר את ההתנהגויות הרלבנטיות בשעות/ימים בהם לוקחים את הכדור ובשעות שלא.

נבחר לפי המקרה הספציפי את הנושאים לניטור. למשל: מיקוד במשימות לימודיות, השתתפות בכיתה, וויסות התנהגותי בכיתה, בהפסקה, בבית, וויסות רגשי בכיתה, בהפסקה בבית, וכן נתייחס לתופעות הלוואי: מצב רוח, חוסר חיות, הירדמות, התעוררויות, קשיי קימה, כאבי ראש ובטן וכו'.

חשוב לציין שההסברים צריכים להיעשות גם מול הילדים וגם מול ההורים. חלק מההורים מוטרדים מכך ש"התרופות הן לכל החיים". זו בוודאי לא סיבה לא להתחיל, כי תמיד ניתן להפסיק את לקיחת התרופה. זו כן סיבה לנהוג בחוכמה ותמיד לשלב למידה של אסטרטגיות וכלים לניהול נכון של הסימפטומים להפרעת הקשב.