Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
ד"ר איריס ברכוז logo
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
ד"ר איריס ברכוז logo

פסיכו-חינוך ל ADHD

Picture of ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

פסיכו-חינוך לADHD

פסיכו-חינוך ל ADHD

בשנתי הראשונה להתמחות כפסיכולוגית חינוכית הזהירה אותי מחנכת לילד בכיתה ב', לגביו ביקשה יעוץ, לא לומר לילד מה שם הכדור שהוא נוטל בכל בוקר. להורים היה מאוד חשוב שהילד "יידע" שהוא לוקח "ויטמינים".

מאז שמעתי על ה"פטנט" הזה מהורים נוספים ובכל פעם מחדש התעוררה בי תחושה של חוסר נוחות.
איזה מסר עובר לילדים, כשההורים מסתירים מהם את האבחנה והצורך בנטילת טיפול תרופתי??
עד מתי אפשר יהיה "למרוח" אותם?
אילו תפיסות לגבי עצמם וה ADHD ה"גישה הטיפולית" הזו מייצרת?
איך זה ישפיע על הקשר והתקשורת בין הילדים וההורים, על האמון של הילדים בהוריהם?

בדיוק כאן נכנס מרכיב הפסיכו-חינוך ל ADHD.
פסיכו-חינוך ל ADHD, פירושו,  מתן הסבר ברור למטופלים על האבחנה שקיבלו (כלומר, הוא נערך רק לאחר שיש אבחנה), על הסיבות והגורמים לה ועל האופציות השונות לטיפול. כשהתהליך נעשה נכון הוא עוזר למטופלים להבין ולקבל את האבחנה ולהתגייס ולשתף פעולה עם תהליך הטיפול. הדבר יעזור להתמודד עם מכשולים שיצוצו בדרך וישמור על מוטיבציה גבוהה ומחויבות.
אפשר לומר שפסיכו-חינוך ל ADHD הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול או האימון. מעבר לכך שהוא עוזר למטופל להבין את עצמו ולקבל את מצבו, יש חשיבות גבוהה לכלול בתהליך גם את המשפחה הקרובה ואת הסובבים המשמעותיים. כך, נוכל לגייס הבנה, אמפתיה, תמיכה ושיתוף פעולה בעתיד לפי הצורך.
(מוזמנים לקרוא עוד על המושג כאן)

כשאני פוגשת ילד, מבוגר או משפחה עם ADHD חשוב לי שבתהליך הפסיכו-חינוך לADHD ולאחריו יקרו מספר דברים:

1. הילד, המתבגר, או המבוגר ומשפחותיהם יפתחו ראיה רב-ממדית כלפי ה ADHD ויבינו שמדובר במצב שיש בו גם יתרונות וגם אתגרים. חשוב שיכירו את המונח החדש שטבעו הפסיכיאטרים האמריקאיים, אדוארד האלוול וג'ון רייטי: VAST: variable attention stimulus trait, שרואה ב ADHD פחות הפרעה ויותר תכונה.

2. המטופלים, המתאמנים ומשפחותיהם יבינו, כי למרות שמדובר במצב "שקוף", כלומר ילדים ומבוגרים עם ADHD נראים חיצונית בדיוק כמו אנשים ללא ADHD, ובפסיכו-חינוך ל ADHD, אנו מסבירים, כי מדובר במצב אמיתי ומוח ADHD פועל אחרת באזורי מוח מסוימים בהשוואה למוח טיפיקלי. המצב הוא ברוב הגדול של המקרים תורשתי ו/או מולד.

3. הבנה, כי הרבה יותר התנהגויות ממה שסבורים, מקדמות ומאתגרות, שקורות לאנשים עם ADHD במהלך היומיום, קשורות ב ADHD. למשל, ריכוז ומיקוד יתר בפעילויות מעניינות ואהובות, קושי בקבלת החלטות, תנודות מהירות במצב הרוח וברמות האנרגיה, תגובות רגשיות לא פרופורציונליות, קשיי זיכרון ועוד. 

4. הבנה באמצעות ה פסיכו-חינוך ל ADHD, כי לכעוס על התנהגויות מאתגרות, שהן תוצאה של תפקוד המוח, לא מקדם ולמעשה מזיק. הגישה היעילה הרבה יותר, היא לפתח סקרנות לגבי איך המוח עובד. בהדרגה, נכיר להכיר לעומק את הכישורים המיוחדים, האתגרים והקשיים. בשלב הבא לומדים איך להשתמש באופן מיטבי בכישורים, ואלו אסטרטגיות הן יעילות כדי להתגבר על הקשיים. מבינים, כי גם אם השינוי לא קורה במהירות שרוצים ובגרף ישר, הוא יגיע. בכל מקרה, ADHD הוא לא תירוץ לאי הצלחה או אי עשייה, אלא סיבה ללמוד דרכים נוספות להתמודדות יעילה.

5. הבנה ש ADHD יכולה להיות מאוד מתעתעת, כי אנו יכולים לראות התנהגויות הפוכות לגמרי אצל אותו אדם: קושי גדול לקום בבוקר ולהתארגן לביה"ס או לחוג מול התארגנות מופתית ומוקדמת לקראת טיול לחו"ל שמאוד רוצים; קושי להתחייב ללימודי מקצוע מסוים עם מורה אחד מול התחייבות טוטאלית למורה אחרת באותו מקצוע; קושי רב וקיבעון בפתרון בעיות מול פתרונות יצירתיים שאף אחד לא חשב עליהם; קשיי זיכרון חמורים לטווח קצר מול זיכרון מופתי של שמות שחקני כדורגל או מילים של שירים אהובים. ארחיב על כך בהמשך כשאתייחס למונח VAST.

6. הבנה שאבחון מוקדם וטיפול מדויק הם קריטיים. ADHD יכול להיות קללה או ברכה, כתלות באופן בו מנהלים אותו. בהקשר הזה, רייטי והאלוול קוראים לאבחון של ADHD "חדשות טובות" כי מכאן, מרגע האבחון, החיים יכולים להיות רק טובים יותר.

ועכשיו לעניין עצמו, תהליך הפסיכו-חינוך:

אפשר לפתוח מיד בפירוש השם: ADHD, להסביר כי מדובר בראשי תיבות של Attention Deficit Hyperactivity Disorder  ובעברית הפרעת קשב ופעלתנות יתר ולתאר את 3 הסוגים של ADHD עם הסימפטומים. יחד עם זאת, מכיוון שמחקרים (והשטח, כמובן) מצביעים על נטייה מוגברת לחשיבה שלילית אצל  אנשים עם ADHD, חשוב מאוד לפתוח ולהדגיש את ההיבטים החיוביים. בנוסף, כמו בכל תהליך העבודה, כדאי, גם בשלב הפסיכו-חינוך, לשמור על דינמיות, עניין, העצמה, תקווה לעתיד וחיזוקים חיוביים כדי לעורר מוטיבציה.

לכן, אני ממליצה לפתוח בתמונות של אנשים מפורסמים עם ADHD  ולשאול מה משותף לכולם. אם ידוע על תחום שהמטופלים נמשכים אליו במיוחד: קולנוע, ספורט, מדע, מוסיקה וכו', אפשר להתמקד במפורסמים מהתחום הספציפי. למשל: שחר חסון, אביב גפן, גידי גוב, חלי גולדנברג מתחום הבידור או לי קורזיץ, מייקל ג'ורדן, מייקל פלפס, קארל לואיס מתחום הספורט.

נמשיך בבקשה לבחור מי מהם מעריכים במיוחד, ונשאל: "מי יכול/ה לשמש מודל עבורכם? מה לדעתכם יש בו שעזר לו להצליח? מה התכונות שאתם הכי מעריכים אצלו/ה? איזה תכונות הייתם רוצים לפתח בעצמכם?

לפרטים ומידע על קורס הקיץ: "אימון CBT ל ADHD" הקליקו כאן

בשלב הבא ניתן להציג כרטיסיות עם תכונות חיוביות שמוצאים בתדירות גבוהה יותר בקרב אנשים עם ADHD. למשל: מיקוד גבוה במה שמעניין, יצירתיות, דמיון מפותח, סקרנות, נדיבות, כריזמה, חוש הומור מפותח, לקיחת סיכונים, אנרגיה בלי סוף, התלהבות, חשיבה לא שגרתית ועוד. מבקשים מהמתאמנים/מטופלים לבחור את התכונות שהם מזהים בעצמם ומדגישים את הקשר ל ADHD. כחלק מתהליך התערבות ניתן, למשל, למסגר את כרטיסיות התכונות עם תמונת הילדים במרכז. התמונה הממוסגרת שייקחו לביתם תזכיר להם את היתרונות שיש להם בזכות ה ADHD.  כמשימות לבית יוכלו הילדים לבחור מאפיין חיובי ולמלא בטבלה איך בא לידי ביטוי במהלך השבוע. למשל: מאפיין של יצירתיות בא לידי ביטוי בכתיבת שיר, לחן, יצירת תחפושת מצחיקה ועוד.
בשלב השני, נסביר את אותיות השם ADHD ומכאן נדבר על 2 הצדדים של המצב. נוכל לעשות זאת בכמה אופנים:
אפשר להשתמש ב"כדור מאפייני ADHD". כותבים על כדור ים כ 6 תכונות חיוביות של ADHD (מתוך אלו שצוינו לעיל) ו 6 מאפיינים מאתגרים, כמו: קושי להתארגן, בלבול ושכחה, לקפוץ עם התשובה לפני ששומעים את כל השאלה, בלגאן בתיק, בארון וכו', קושי לסיים משימות וכו', ומתמסרים עם הכדור תוך שמציינים מה מאפיין אותי עם מתן דוגמאות.
דרך נוספת היא לצפות בסרטים בהם הגיבורים הם עם ADHD, למשל, "ברוס הגדול מכולם" או סרטי פרסי ג'קסון. לאחר צפיה בקטעים מהסרטים ניתן לציין מהם המאפיינים החיוביים ומהם המאתגרים אצל הגיבורים ואיפה המטופלים הספציפיים מוצאים נקודות דמיון עם התכונות שלהם.
בשלב הבא, רק לאחר שהמטופלים מתחילים לפתח תפיסה יותר עגולה של ה ADHD ובמקביל התפיסה העצמית שלהם משתפרת, ניתן להתייחס לסימפטומים, מתוך תקווה שתהיה יותר הסכמה וקבלה אל מול האבחנה. ניתן להציג את רשימת הסימפטומים לפי ה DSM (מצורפת בסוף המאמר), אם כי אני מעדיפה שימוש בשאלונים. למשל, עם ילדים אני אוהבת להשתמש בשאלון שמופיע בחוברת "גשר לילדי קש"ר" שמציג את הסימפטומים בצורה קלילה, אך ברורה. חשוב שלילדים יהיה קל להבין את הכתוב ולבחון אם הקריטריון מאפיין אותם. האם הם: עם הרבה יותר אנרגיה מרוב הילדים, עם קושי להקשיב בשיעור ובכלל, מוסחים בקלות , עם קושי בתפיסת מושג הזמן, מתקשים להישאר בשקט, מתפרצים עם תשובות, וכו'. חשוב להבין שמדובר במינונים. המצבים הנ"ל יכולים לקרות לכל אחד אבל כשיש ADHD זה קורה הרבה יותר.
לאחר מילוי השאלון מרחיבים ומסבירים שיש 3 סוגים של ADHD: בעיקר קשיי קשב, בעיקר קשיי היפראקטיביות ואימפולסיביות או משולב. מסבירים שהמילה הפרעה מתייחסת לכך ש ADHD יכול להפריע לנו בתפקוד. חלילה לא שאנחנו מופרעים…
כלומר, ADHD יכול להפריע לנו להקשיב בשיעור, להתחיל ולסיים שיעורי בית, לזכור דברים, לשבת בשקט ליד השולחן, לעצור את התגובות שלנו או להתרכז כשצריך, לא רק מול חומר לימודי אלא גם בשיחות ובמשחקים. בנוסף, ADHD יכול להפריע לנו גם מבחינה רגשית ועשויים להיות מצבים בהם נרגיש רגשות באופן עוצמתי הרבה יותר יחסית לאחרים.

בהקשר של ADHD מסוג אימפולסיביות/היפראקטיביות, ממליצה לתת את הדימוי הנהדר של האלוול למוח ADHD- מכונית מרוץ נהדרת, חזקה שיכולה לנצח במרוץ, רק שיש לה בלמים של…אופניים. לפעמים גם ההגה מחליט בעצמו לאיזה כיוון למשוך את האוטו, בלי שהנהג יכול לנווט אותו. אבל אם עובדים נכון אפשר לחזק את הבלמים ואז מכונית המרוץ מתחילה לנצח במרוצים.

המונח VAST מתאים יותר להתייחסות ל ADHD מסוג קשב. VAST פירושו, תכונה של קשב שמשתנה או מתחלף בהתאם לגירוי, או ליתר דיוק למידה בה הגירוי מעניין. אם הדבר בו צריך להתרכז הוא מעניין או מרגש, יכולת הקשב והריכוז תהיה נהדרת ואף ברמה גבוהV יותר, לעיתים, בהשוואה לרמתה בקרב אנשים ללא ADHD. אם הגירוי נתפס כלא מעניין, יש קושי רב לשמור על קשב ואז יכולות להתעורר בעיות. זאת, כי הרבה מהמטלות שמקדמות אותנו להצלחה ולהשגת מטרות אינן תמיד מעניינות או מרגשות במיוחד. גם מיקוד יתר יכול להיות לפעמים הפרעה. זאת, כשהמיקוד הוא בפעולות שמפריעות למטרה העיקרית: משחקי מחשב, צפייה בטלוויזיה וכו'.

בתהליך הטיפול או האימון נעזור לכם להכיר יותר לעומק את ביטויי ה ADHD אצלכם, את הכישורים שלכם, את תחומי העניין, הערכים והמטרות שלכם. נלמד אסטרטגיות שונות כדי להתגבר על הקשיים ולהשיג את המטרות. למשל, בעזרת כלי ה CBT נלמד איך להשיג רגיעה ולאמץ תפיסה יעילה יותר ופחות שלילית לגבי אירועים או מצבים שקורים לנו, לנהל חרדות ורגשות עוצמתיים אחרים. נלמד דרכים להתנהל עם זמנים, כמו תכנון הלו"ז עם הפסקות מרובות, נתרגל מיומנויות חברתיות לפי הצורך, נלמד פתרון בעיות ועוד.
אסטרטגיות יעילות יכולות להיות כאלו בהן משתמשים במאפייני ה ADHD כדי לעודד התנהגות רצויה. לדוגמה, לנצל את הרגישות לפידבק מהסביבה ולתת הרבה חיזוקים, לנצל את הנטייה להתמכרויות כדי למצוא "התמכרויות חיוביות", להשתמש ביצירתיות שלכם כדי שתפתחו את האסטרטגיות הכי יעילות עבורכם. למשל, כשהבן שלי למד למבחני הבגרות, הייתי מודאגת מאוד מכך שלא ישב ללמוד מספיק זמן מראש והסתובב בחוסר מעש. כששאלתי אותו, מתי יתחיל ללמוד, כי אין ברירה, צריך לעשות את זה, הוא ענה לי: "תביני, הדבר האחרון שיעזור לי זה ללמוד מתוך "צריך". נראה לך שאני מבזבז זמן, אבל בעצם אני מחפש את העניין בחומרי הלימוד. כדי ללמוד למבחן אני רוצה למצוא את הסיבה שתיתן לי מוטיבציה ללמוד. רק ככה אני מצליח להתרכז בלימודים ולזכור את החומר".
ההסבר שלו נשמע משכנע ובעיקר שכנעו אותי הציונים שהצליח לקבל…

אם ברצונכם להרחיב באופן משמעותי את ארגז הכלים שלכם בעבודה עם ADHD, מזמינה אתכם לקבל פרטים ומידע על קורס הקיץ: "אימון CBT ל ADHD" הקליקו כאן

לתכנית קורס הקיץ המלא הקליקו כאן

 

שתפו חברים:



פוסטים נוספים :

קשיי שינה ו ADHD
קשיי שינה ו ADHD

קשיי שינה – סוגים, סיבות וטיפול בקרב ADHD השבוע הגיעה אלי נערה בת 17 עם ADHD לקראת צו ראשון וסיפרה על הפחד

לקריאה נוספת »

לקבלת מאמרים ומידע על השתלמויות וקורסים

דילוג לתוכן