הדרכת הורים- לנערה עם ADHD

הדרכת הורים לנערה עם ADHD

שני, בת ה 15 ישבה אצלי בקליניקה ובכתה: "אני לא יודעת מה לעשות. אני כל הזמן מאכזבת את ההורים שלי ומכעיסה אותם. בביה"ס הילדים בכיתה צוחקים עלי או סתם מתעלמים ממני והמורות לא סובלות אותי. לפעמים אני מרגישה שאין לי מקום בעולם. בשום מקום לא רוצים אותי. מזל שאני יכולה לנסוע לסבתא לפעמים".

לצערי, את המשפטים הקשים האלה אני שומעת מילדים, מתבגרים ואפילו מבוגרים צעירים לא פעם. הם חוזרים הביתה אחרי יום של התמודדויות לא פשוטות בביה"ס, בחוגים, בתנועת הנוער ודווקא כשהם כל כך רוצים לנוח ולקבל תמיכה, הבנה וקשר הם פוגשים בהורים שמתקשים להבין אותם.
הורים רבים לא מעריכים נכון את הקשיים של ילדיהם ומפרשים חוסר למידה, איחורים, חוסר יוזמה חברתית, או צעקות כעצלנות וחוצפה.
כתגובה להתנהגויות ילדיהם שמתפרשות באופן שלילי אצל ההורים, הם מגלים כעס ואכזבה, נותנים עונשים, צועקים ובכך פוגעים בקשר עם הילדים שכל כך זקוקים לתמיכה.

המילים האלו של שני הבהירו לי שבנוסף לתהליך הטיפולי שהיא החלה אצלי, עלי לגייס גם את ההורים להדרכת הורים ואם יתאפשר גם את הצוות בביה"ס.
התברר ששני אובחנה עם ADHD ודיסלקציה כבר בכיתה ג' ושלאורך השנים היו קשיים חברתיים. בבית השוו אותה כל העת לאחותה הצעירה ממנה בשנה שהצליחה מאוד בלימודים, השתלבה נהדר חברתית והתנהגה ממש כמו שההורים ציפו.
כך, כשהיא גדלה בצל אחותה הצעירה ממנה התפתחה אצל שני ההכרה שהיא לא עומדת בציפיות. הדימוי העצמי שלה היה נמוך מאוד והיא החלה לבלות יותר ויותר זמן סגורה בחדרה.

כשהזמנתי את ההורים לשיחה התברר לי שהם לא מודעים כלל למצבה הנפשי הקשה. התקשורת בין שני להוריה היתה כה מוגבלת, שהיא לא חלקה אתם את אירועי היומיום ואת רגשותיה והם פירשו את התנהגותה מנקודת המבט שלהם.
בשלב הראשון בהדרכת ההורים, אם כן, פשוט חיברתי את ההורים להתמודדויות המורכבות שלה הן החברתיות, הן בלימודים וגם מולם. הסברתי להם לעומק על הסימפטומים של ADHD ושאר הקשיים של שני. עניתי לשאלותיהם שנבעו פשוט מחוסר ידע לגבי הפרעת קשב והשפעתה על כישורים חברתיים, וויסות רגשי ושליטה עצמית. דברנו על כמה חשוב המקום המבין והמקבל שלהם כדי ששני תוכל לחוות את הוריה כתומכים ובצד שלה ולא כדמויות שלא רוצות בטובתה. הסברתי כמה קשה לה להרגיש ממש לבד במערכה.
בשלב השני דיברנו על המקום המשמעותי שיש להורים בבניית הדימוי העצמי החיובי של ילדיהם, במיוחד כשלילד יש קשיים מגוונים והסביבה מחוץ לבית מבקרת אותו שוב ושוב.  השתמשתי במטפורת "המראה" כדי להמחיש ולהדגיש את המקום המרכזי של ההורים בטיפוח הדימוי העצמי. הבהרתי להורים של שני שאני רואה אותם, ההורים, כמראה בה בתם, שני, מתבוננת לאורך השנים. כמו שהמראה מחזירה למתבונן את מה שמשתקף בה, כך גם ההורים מחזירים לילד את האופן בו הם תופסים אותו, את האמונה שלהם בו ובכישוריו. אתם המראה דרכה שני רואה איך מעריכים אותה, דרכה היא מעצבת את הדימוי העצמי שלה, את ההערכה העצמית שלה. האם היא ראויה לאהבה רק בזכות זה שהיא קיימת? האם היא יכולה לבטוח בעצמה ובסביבתה? האם מעריכים אותה על כישוריה ויכולותיה? האם נוטעים בה את האמונה כי תוכל להצליח? ההשתקפות שהילד רואה בעיניהם של הוריו מסייעת לו לגבש את זהותו.

"מרא"ה" היא גם ראשי תיבות משמעותיות בהורות:

מודל                                    רואה את הילד                     אהבה                             הצבת גבולות

בשלב השלישי של הדרכת ההורים דיברנו על העמקת הקשר ע"י בילוי משותף וגם על מתן מענה לצרכים של שני בתחום הלימודי, החברתי והרגשי-התנהגותי. ההורים פנו לביה"ס כדי להסביר לאלו התאמות היא זקוקה והתעקשו שתקבל אותן. בבית קיבלו הדרכה ממני איך לעודד את שני ליזום מפגשים חברתיים ובקליניקה שני למדה כלים לוויסות רגשי ומיומנויות חברתיות וכן כלים לניהול זמן והתארגנות לימודית, שעזרו לה להצליח בלימודים.

לאחר כ 5 חודשים שני דיווחה שהיא מרגישה אחרת. היא התקרבה להורים ונהנתה לשמוע מהם מילים חמות ומעודדות, פיתחה קשרים בכיתה ומחוצה לה והציונים החלו להשתפר. מתוך המפגשים שלנו, האם הבינה שגם לה, כנראה, יש הפרעת קשב, שהשפיעה על ההורות שלה והיא החלה בתהליך אבחון בעצמה.

הורים לילדים ובני נוער עם ADHD ורוצים לקבל כלים להתמודדות, הדרכה ותמיכה?
מזמינה אתכם לקורס הורים: "שביל הזהב להורות ADHD" שיתקיים בזום. 
מתחילים ב 8/11/22. לפרטים והרשמה לחצו כאן